|
|
עמוד:63
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 63 "עשן דמע" הוא כינוי "מכובס" לשימוש בגז מדמיע על ידי הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי . שימוש בנשק הכימי היה מראשיתו סוגיה טעונה ושנויה במחלוקת מעשית, משפטית, רגשית, אתית ומוסרית . ערב מלחמת העולם הראשונה, שעה שאמצעי לחימה כימי טרם הומצא, כבר אסרו אמנות בין - לאומיות שנחתמו בפריז ( 1877 ) ובהאג ( ,1899 1907 ) את השימוש בו . אחד הגורמים שהשפיעו על דמותה המזוויעה של מלחמת העולם הראשונה היה כבר אז שימוש רחב ההיקף שנעשה בנשק הכימי . בלחימה במזרח התיכון בלטה התמודדות בין מוחות המפקדים יותר מאשר מערכות הנשק, ושמו דגש על החשיבה התחבולנית יותר מאשר על כוח האש וההרס . על כן זכה סיפור הנשק הכימי במערב לתהודה רבה, ולעומת זאת נדחק נשק זה מהזיכרון הציבורי בכל הנוגע למזרח התיכון . בהתבסס על ניסיונם במלחמת העולם הראשונה והניצחון על העת'מאנים הפעילו הבריטים בתקופת המנדט אמצעים כימיים ואף תקפו בנשק כימי בשניים מהקרבות על עזה . המחקר של פרופ' יגאל שפי עבור המחלקה ודווקא נגד היישוב העברי ונגד מעפילים יהודיים . תוך שלושה עשורים הפך החל"כ המדמיע מאמצעי לחימה ייחודי, חריג ומסווג, למשאב שגרתי המופעל ללא אישורים מיוחדים נגד אזרחים . אמצעי דמע הפכו לחלק מהחימוש הסטנדרטי באוניות הצי במזרח הים התיכון ושימשו בשמונה מקרים במהלך 1947 שבהם נדרש להפעיל כוח נגד מעפילים, אם בעת עצירת אונייתם בים, אם בשעת הורדתם לרציף בנמל חיפה בדרכם לאוניות הגירוש לקפריסין . היישוב העברי נערך לתת תגובה . ממרץ 1947 המלווים הארץ - ישראליים שבפיקוד האונייה, בכללם אלחוטנים וכמה מחברי קבוצות ההתנגדות שהוכנו מראש, צוידו במסכות גז . באוניות אחדות כוסו חלונות ופתחים ברשתות ברזל כדי למנוע הטלת רימוני חל"כ לבטן האונייה . בימים אלה, כאשר גז מדמיע משמש בעיקר שוטרים לפיזור הפגנות ומתפרעים, חשוב להכיר את השימוש המכאיב שעשו הבריטים כנגד יהודים ניצולי שואה בדרכם לארץ ישראל . סיקורת ספרים ד"ר תא"ל ( במיל' ) אפרים לפיד נשק של דמעות : גז מדמיע נגד היהודים בתקופת המנדט יגאל שפי, "עשן דמע" בארץ ישראל : נשק כימי נוטל יכולת בתקופת המנדט . צה"ל, המחלקה להיסטוריה, 2023 עו"ד אביעזר גרואר' "להגיע רחוק בלי ללכת" הוצאת "חותם 1073 ", 2025 במרץ 1979 יצאה מרים שוורץ ז"ל עם שמונה ילדים על כסאות גלגלים לסוף שבוע של נופש ופעילות חברתית ליד הים . היו אלו תלמידים שלמדו בבית הספר "תקומה" בדרום תל אביב שם עבדה כיועצת ואליהם הצטרפו מתנדבים צעירים וילדיה של מרים . תחילת יוזמה ומודל פעולה אשר לימים הפך ל"בית הגלגלים" - ארגון ארצי לצעירים ובוגרים עם מוגבלות פיזית, הכולל ששה בתים הפתוחים לאוכלוסיות שונות מכל חלקי החברה הישראלית . כל אחד מהבתים מהווה מסגרת חברתית וחינוכית מהנה ומשמעותית שבה מתנסים במגוון כישורי חיים, ובאינטראקציות בינאישיות, מסגרת רציפה החל מגיל תשע דרך ההתבגרות, במטרה לאפשר רכישת מיומנויות חברתיות וקידום השתתפות חברתית ואזרחית בכל מעגלי החברה . כותב הספר, עו"ד רב סרן ( בדימ' ) אביעזר גרואר, נציג קרן שימל לעידוד הילד הנכה, שירת שנים רבות ביחידה ,8200 והצליח לשלב ב - 8200 וב - 81 נערים ונערות עם מוגבלויות בגיל הגיוס, שהרגישו שותפות בתרומה לביטחון ישראל . הספר מתאר את המאבק לקידום מעמדם של הנכים בישראל, ומימוש החזון של מתן הזדמנות שווה, כבר מגיל צעיר למי שנולד עם מוגבלות, להשתלב ולתרום לחברה בישראל, כמו כולנו . "להגיע רחוק בלי ללכת" נעם שפירא "בית הגלגלים" שנותן מסגרת לבני נוער עם מוגבלויות, בעיקר תנועה, כולל להביאם לקראת גיוס לצה"ל ולקהילת המודיעין . להיסטוריה, עוקב אחר התהליך שבו בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 הוכנס חל"כ מדמיע למאגר החימוש של כוחות הביטחון המנדטוריים הבריטיים בארץ ישראל . ייעודו המקורי היה שימוש כנגד מתפרעים ערביים, אך הופעל בעיקר בחצי השני של שנות ה- 40 הגז המדמיע שיועד להתמודד מול מתפרעים ערביים, הופעל בסופו של דבר בעיקר נגד יהודים ומעפילים בספינות
|
|