|
|
עמוד:9
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 9 שההישגים הטקטיים יהפכו להישג אסטרטגי - המלחמה צריכה להסתיים במהלכים מדיניים . יש כאלה שרואים בדיון על 'נקודת יציאה' ממלחמה משהו פחדני . אז אולי צריך לקרוא לזה בשם אחר, משהו כמו – 'מהלך מדיני להעצמת ההישג הצבאי וקיבועו, ושינוי המציאות לאורך זמן' . המלחמה עם איראן עוד לא הסתיימה, צריך אורך נשימה, ואני מקווה שבסופו של דבר נגיע להישג משמעותי יותר . "כדאי שנעשיר את 'החשיבה הגברית' שלנו בגוונים נוספים . הסתפקות בהפעלת כוח ברוטאלי לא הביאה אותנו רחוק . העוצמה הישראלית האמיתית מתבססת על שילוב של כוח צבאי, מצוינות מדעית וטכנולוגית, כלכלה חזקה, חברה מגוונת ויצירתית, ערכים הגונים, הכרה ותמיכה בין - לאומית ובריתות חזקות . ההתנהלות שלנו חייבת לקחת את כל המרכיבים האלה בחשבון . הראייה צריכה להיות רחבה, מורכבת, מתוחכמת, היסטורית . שאפתנית ובה בעת צנועה . אגרסיבית ובה בעת מתונה" . * * * המוסד והשבעה באוקטובר ש' : "מדברים הרבה על תוכנית 'חומת יריחו' של חמאס . למיטב ידיעתי, את התוכנית הזו, שהגיעה לפי הפרסומים ליחידה 8200 כחמש שנים לפני מלחמת 'חרבות - ברזל', המוסד קיבל רק אחרי שהמלחמה התחילה . מודיעין מעזה לא זרם למוסד . עזה הייתה בסדר עדיפות מאוד נמוך בפעילות המודיעינית - מחקרית שלנו . המשאבים שהוקצו לכך היו מאוד דלים . לכל היותר שני קמ"נים . ממש ברמה הזו . יכול מאוד להיות שגם אם החומר היה מגיע אליהם, הם לא היו רואים בו משהו שיכול היה לזעזע את הקונספציה . בנוסף, וזה מאוד חשוב כאשר מדובר בארגון שליבו מבצעי, למוסד לא הייתה אחריות מבצעית לעזה . הוא כמעט לא עסק בפעילות בתוך עזה, וממילא לא הביא לידי ביטוי בזירה זו את היתרונות היחסיים שלו . "יכול להיות שחלק מההכנות של חמאס למלחמה היו יכולות לזלוג ולהגיע אלינו - למוסד - ממעגלים רחוקים יותר, דרך המגעים שהיו להם עם איראן וחזבאללה ועם הנהגת חמאס בחו"ל . בדיעבד, אנחנו יודעים שאיראן וחזבאללה הופתעו מפרוץ המלחמה בעיתוי הזה . הרי הייתה תוכנית משותפת איך להקיף את ישראל במעגלי אש והם מאוד הופתעו כשלא עדכנו אותם על השבעה באוקטובר . "אבל גם את מה שמכונה 'התוכנית להשמדת ישראל' גילינו באיחור . מה קרה, מי ידע, מי לא ידע, מי הופתע ולמה – אלה שאלות שחייבים לבדוק לעומק . צריך לנסות לתת מענה לשאלות המרכזיות : איך זה שאנשים מוכשרים כשלו, איך קרה שתוכניות האויב פורשו בדרך כל כך מקלה ולמה לא שמעו את הקולות המתנגדים . צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת התהליכים והאירועים שהובילו למלחמה שפרצה ב - 7 באוקטובר, גם אם היא תוקם במה שכבר עכשיו הוא איחור גדול מאוד . אבל אני מודה שאינני בטוח שוועדה כזו תדע לתת את כל התשובות, חוץ מלהגיד שהייתה סערה מושלמת בה כל החולשות שלנו באו לידי ביטוי באותה נקודת זמן טראגית . אבל לפחות את העובדות ניתן יהיה לברר" . המוסד ואחריותו להתרעה למלחמה ש' : "משימות ההתרעה למלחמה והתרעה על תפניות אסטרטגיות – למלחמה או לשלום, היו באחריות המוסד במשך עשרות שנים, לפחות מאז שהסתיימה מלחמת יום כיפור . גם אם בשלב מסוים הן נעלמו ממסמכי היסוד של הארגון, הן הוחזרו אליהם רק בהמשך . השאלה הגדולה היא איזה סוג של התרעה המוסד יכול וצריך לתת . יש במוסד מנהלת מודיעין חזקה ומשמעותית, ועדיין, היא לא מאוד גדולה ויש דברים שהיא לא יכולה לעסוק בהם . למשל, תנועת כוחות ברמה הטקטית, או אם פתחו מחסן תחמושת כזה או אחר בעזה או בלבנון . את זה המוסד לא מסוגל לראות . הוא לא מספיק גדול וזו תהיה השקעה לא נכונה של המשאבים אם נקים עוד גופים שיפענחו צילומי אוויר ולווין, יאזינו לתשדורות טקטיות או יעקבו אחר דיווחי תצפיות . "ועדיין, בטח בצפון, בטח מול איראן, המוסד צריך להיות מסוגל להביא התרעה על חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית . אני מודה שאינני בטוח שוועדה כזו תדע לתת את כל התשובות, חוץ מלהגיד שהייתה סערה מושלמת בה כל החולשות שלנו באו לידי ביטוי באותה נקודת זמן טראגית הנאמנות של ראש מוסד וראש שב"כ לראש ממשלה היא נאמנות למשרה . היא נאמנות למדינה . אבל, לא נתעלם, היא גם נאמנות ברמה האישית שני ראשי מוסד מעולים שלא צמחו בארגון : מאיר דגן, מימין, ויצחק ( חקה ) חופי מחבלי חמאס . ש' : "מודיעין מעזה מעולם לא זרם למוסד . עזה הייתה בסדר עדיפות מאוד נמוך בפעילות המודיעינית - מחקרית שלנו
|
|