|
|
עמוד:7
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 7 שינוי בדרך ניהול המו"מ מול נשיא ארצות הברית, ושינוי מהותי בגמישות הנדרשת כדי להגיע להסכם . כיצד תתנהג הנהגת איראן החדשה בהמשך הדרך, ניתן אולי ללמוד מקבלת החלטותיה במהלך מספר אירועים במלחמת "שאגת הארי" ( שספק אם היו מתרחשים לו חיי ח'אמנהאי היו עומדים לו ) : השיגורים והתקיפות בסוגי אמל"ח שונים לעבר מטרות אסטרטגיות במדינות ערב השכנות במפרץ, ולא רק : גם לעבר ירדן, לבנון ואף לכיוון טורקייה . חסימת מצרי הרמז . מהלך זה אמנם הביאו לה הישגים תחילה והמחיש שמדובר ב"נשק" משמעותי, אך הסגירה גם הפכה את איראן מאיום אזורי לאיום גלובאלי . שיגור טילים בליסטיים לעבר האי דייגו גארסיה, לטווח של כ - 4000 ק"מ . מהלך זה יצר כלפיהם כעסים, כמו גם חששות באירופה . השיגורים לא הצליחו, לא יצרו הרתעה אמיתית, אך הגבירו את חוסר האמון הבינ"ל בהם . נראה שהדבר יקרין גם בביקורות שיידרשו על פרויקטי הגרעין, אם הצדדים יגיעו להסכם . דומה אפוא, שחשיבת משמרות המהפכה - הפאנאטיות הדתית - משיחית המעורבת בתחושת כוח חיצונית ופנימית – השתלטה על תהליכי קבלת ההחלטות בטהראן . זאת, מאוד בשונה מבלימת יהירותם ב - 1988 על ידי המנהיג ח'מיני שצעד להסכם שסיים את מלחמת איראן - עיראק ( שתה את "כוס התרעלה" ) ; וליורשו ח'אמנהאי, שידע לבלום אותם לאורך שנים ארוכות בסוגיות פנים וחוץ נפיצות . ומה הלאה ? המהפכה של פברואר ,1979 העלתה את המשטר הדתי בראשות ח'מיני . משטר זה שרד את המלחמה עם עיראק ( 1980 - 1988 ) , אך המהפכה קיבלה מאז תפנית : איראן פנתה להתחזקות צבאית על חשבון תיקונים חברתיים מקיפים שנדרשו אחרי הדחת השאה ב - 1979 . היעדר התיקונים וסדר עדיפות אנטי - חברתי הביאו להרחקת העם מהמשטר, למצב בו כאמור בערך % 80 מהציבור רוצים כבר מעל 25 שנים בירידת המשטר והחלפתו במשטר הרבה פחות דתי והרבה יותר חברתי . נראה כי איראן חווה כעת מהפכה נוספת לזו של ,1989 מוסתרת ופחות בולטת ממנה : מהפכה שמעלה את משמרות המהפכה מזרוע ביצועית של מנהיג איראן למעמד הגורם השולט בעצמו על המדינה . היא עוברת ממשטר של הנהגה דתית למשטר של הנהגה דתית - צבאית קיצונית וחדורת ביטחון עצמי . איראן שלאחר מלחמת "ארבעים הימים" שבין פברואר לאפריל ,2026 חווה מעבר לא - מוצהר לדיקטטורה צבאית . יש חוקרים הסוברים כי מדובר גם בחילופי דורות במשמרות המהפכה : בעוד הדור הוותיק ההולך ונעלם היה קיצוני בנושאי דת וחברה, אך זהיר יותר מדינית וצבאית, הדור החדש קיצוני יותר בהיבטי צבא ומדיניות . הזמן יבחן טענה זו . לדעתנו, מהומות דצמבר 2025 – ינואר 2026 היו המשך למהומות קודמות שפרצו על רקע דומה, ועשויות להיות מצע למהומות נוספות בעתיד, עד שהמשטר יוחלף, או ישנה דרכיו . מה יקרה בעתיד באיראן ? ממש לא ברור, אך המצב כעת יוצר שני תרחישים בסיסיים, האחד עם פוטנציאל נוח לישראל, והשני רווי סכנות לה : התרחיש האופטימי : איראן תחת ההנהגה הנוכחית, ללא הסכם, תקרוס . זאת, מאחר ולמשטר באיראן אין באמת פתרונות למצוקותיה הכלכליות והחברתיות, מה גם שלא תוכל לשקם ולחדש את מערכותיה הצבאיות שנפגעו קשות במלחמה האחרונה . לישראל, לאזור ולמערכת הבין - לאומית בכללה, במצב חדש שכזה, פוטנציאל חיובי רב, שכן הוא עשוי להוביל בעתיד לאיראן חדשה, מתונה בהרבה, חסרת שאיפות לגרעין לצרכים צבאיים, ודאי בטווח נראה לעין . אך נזכור שכל עוד איראן תדבק באתוס של היותה מעצמה אזורית, היא תשאף תמיד, גם בחלוף עשרות שנים, להגיע לנשק גרעיני . התרחיש הפסימי : איראן תסכים להסכם האוסר גרעין, אך תשאף לנקמה על ההשפלות הצבאיות שספגה ועל חיסול ח'אמנהאי, המנהיג הדתי של השיעה העולמית . כלי הנקמה עלולים להיות מתחומי הסייבר והפח"ע ועד מהלכים צבאיים קונבנציונאליים . איראן כעת חדורת ביטחון עצמי בזכות עמידתה מול ארצות הברית וישראל, הגם שהופתעה . ובהקשר לתחום הבלתי קונבנציונאלי : גם אם איראן תהיה תחת הסכם כזה, במסגרתו תוותר על נשק גרעיני לטווח רב שנים, ותקבל בתמורה תמיכה כלכלית שתנציח ותחזק המשטר הנוכחי, סביר שתנסה לחפש בחשאי דרכים לנשק גרעיני ולהוות איום לישראל, האזור והמערכת הבין - לאומית המשמעות העיקרית הנובעת מכך היא שלישראל קריטי, ולא רק רצוי, שהמשטר באיראן יוחלף בהקדם, כדי שבמקומו יעלה משטר פרגמאטי יותר, לא לוחמני וחסר שאיפות להתגרענות צבאית . אך גם אם כך יקרה, חובה תהיה לוודא שהמשטר החדש יקיים את ההסכם למניעת גרעין, ולקיים פיקוח הדוק על כך . מאמר זה התפרסם לראשונה על ידי המל"מ ב - 31 במאי 2026 חשיבת משמרות המהפכה השתלטה על תהליכי קבלת ההחלטות בטהראן גם אם איראן תוותר במסגרת הסכם על נשק גרעיני לטווח רב שנים, סביר מאוד שתנסה לחפש דרכים חשאיות להגיע במהלך השנים – אולי אפילו לא רבות - לנשק גרעיני
|
|