|
|
עמוד:39
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 39 העוסק בכך . בקורסי חשיפה מיוחדים משתתפים נציגי גופי הביטחון, הצנזורה הצבאית, משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד המשפטים וגופים נוספים . כולם משתפים מן הידע שלהם לגבי סיווג מידע רגיש . שיתוף הפעולה הבין - ארגוני הזה נועד להבטיח שהכללים בדבר "מה מותר לחשוף ומתי" מובנים בצורה עקבית לכל העוסקים במלאכה, זאת על מנת למנוע מצב שבו תיק אחד מושחר באופן גורף, בעוד תיק דומה בנושא נותר פתוח . שיקול הדעת של הגנז, סמכות הגנז ואחריותו : בראש ארכיון המדינה עומד גנז המדינה, אשר בסמכותו לאשר פתיחה של חומר גם לפני תום תקופת החיסיון הקבועה, אם החומר אינו מכיל מידע שמוגבל לעיון בחוק הארכיונים או בחוקים ספציפיים אחרים, או לחלופין להמליץ בפני ועדת שרים ייעודית לעכב חשיפה, אם מתגלות נסיבות המצדיקות זאת . במקרה שהדברים אינם ברורים, לגנז סמכות לשקול את זכות הציבור לדעת אל מול זכות הציבור לפרטיות . הגנז אינו פועל בוואקום, אלא בתיאום עם הגופים היוצרים, אך יש לו מרחב להחלטות נקודתיות . למעשה, החוק מעניק לגנז המדינה את התפקיד הייחודי של גורם מאזן בין צורכי הסודיות של הממסד לבין זכות הציבור לדעת . ועדת שרים לעניין רשות העיון בחומר מסווג : ועדת השרים מורכבת משלושה שרים והקמתה מחויבת בחוק הארכיונים . תפקידה לדון בבקשות הגנז להמשיך לחסות מידע על אף שעברה תקופת ההגבלה שלו . תפקידה של הוועדה לראות את האינטרס הציבורי ולוודא שחומר ארכיוני מונגש לעיונו, אלא אם השתכנעה שאכן מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר מחייבות המשך חסיונו על אף שחלפה תקופת ההגבלה . ארכיון המדינה אוצר כ - 400 מיליון דפים של תיעוד, מהמאה ה - 18 ועד ימינו . מעל % 70 מתוכם כבר נסרקו למערכות הדיגיטליות . הציבור יכול לעיין בכ - 52 מיליון דפים שזמינים כיום באתר האינטרנט של הארכיון . המאגר ממשיך להתרחב בהתמדה עם הצטרפות של מאות אלפי מסמכים ממשרדי הממשלה והגופים השונים . כיום פועלים כ - 35 עובדים בחשיפה . בקצב העבודה הנוכחי, הם מסוגלים לטפל בתהליך המלא של קטלוג ובדיקת חשיפה של כ- 1,200 תיקים בחודש . בממוצע ברמה השנתית, ההספק הזה מצטבר ל - 22 – 23 אלף תיקים שנפתחים לעיון . חרף ההספק, הפער בין היקף החומר למשאבים הקיימים נותר משמעותי . לפי קצב זה, עלולה משימת החשיפה של כלל החומר ההיסטורי ( כולל המצטבר החדש ) להימשך מאות שנים . למעשה, ההערכה היא כי אם ישנם כמיליון תיקים בארכיון שטרם נבדקו ונחשפו, יידרשו מאות שנים כדי להשלים את המשימה בקצב הנוכחי - תרחיש שאינו מציאותי ואינו מעשי . יעילות ואוטומציה : כדי להתמודד עם כמות המידע, הארכיון רתם לעבודה כלים טכנולוגיים שונים . % 70 מהחומר כבר עבר סריקה דיגיטלית, והיעד הוא להגיע ל - % 100 . המסמכים הסרוקים החלו לעבור תהליך של זיהוי תווים אופטי ( OCR ) כדי לאפשר חיפוש מלל מלא . על אף אתגרי השפה ( עברית, ערבית, אנגלית, גרמנית ) והפורמט ( מכונת כתיבה, כתב יד, דפוס ישן ) , הארכיון מבקש להגיע לדיוק של כ - % 90 OCRחונעפב . זוהי רמת דיוק גבוהה ביחס למקובל . בזכות מאמץ משולב של תוכנה ופיענוח אנושי לקטעי כתב - יד קשים, מכוון הארכיון לאפשר חיפוש טקסטואלי גם במסמכים כתובים בכתב - יד בעתיד הלא רחוק . כלים טכנולוגיים נוספים כוללים את אתר הארכיון המחודש שהושק בדצמבר 2025 קצב פתיחת התיקים לא ידביק את קצב יצירת המידע, לכן החל מ- 2026 מתוכננת הטמעה של בינה מלאכותית וכלי OCR מתקדמים, שיעבדו לצד הגורם האנושי לפי הקצב הנוכחי, עלולה משימת החשיפה של כלל החומר ההיסטורי ( כולל המצטבר החדש ) להימשך מאות שנים במתכונת מעודכנת ידידותית ומהירה, שבשלביו הבאים יאפשר לציבור מעקב אונליין אחר בקשות העיון שהוגשו, קבלת הודעות ברגע שחומר מוכן לעיון, חיפוש בקטלוג, זיהוי מילות חיפוש ועוד . למרות השיפורים, בלי קפיצת מדרגה הפער רק יעמיק : קצב פתיחת התיקים לא ידביק את קצב יצירת המידע . לכן, החל מ- 2026 מתוכננת הטמעה של בינה מלאכותית OCRילכו מתקדמים, שיעבדו לצד הגורם האנושי ולהחלפת חלק ממנו במקטעים מסוימים בתהליך, כגון חילוץ "מטא-דאטה" ( נתונים על נתונים כדי לתאר פריטים ) , תמלולים ועוד . המערכת תאומן על החלטות עבר של הארכיון, שעוברות בחינה מחודשת כחלק מתהליך אימון המכונה "דוגמאות לחשיפה מלאה או לחשיפה חלקית" ( עם השחרות ) , במטרה שתייצר מהן תובנה, שיטה ואלגוריתמים לעבודה אוטומטית בעתיד . מטעמי זהירות, האלגוריתם יזהה וימליץ כיצד לסווג חומרים, כשהמערכת האוטומטית מספקת "עיניים נוספות" . בפועל זה יהיה תהליך “חצי אוטומטי” : כשה- AI מסמן מראש, והארכיונאי מאמת, מתקן ומכריע . הציפייה היא שכך יתקבל תהליך אחיד, שיטתי ומהיר יותר, עם פחות עבודה ידנית - אנושית, בלי לוותר על אחריות אנושית בהחלטות הרגישות . בנוסף, מיון ראשוני אוטומטי עשוי להפחית שחיקה רגשית בחשיפה לחומרים קשים . החזון בתחום חשיפת המסמכים המצויים בארכיון המדינה הוא לאפשר ביצוע חשיפה AIתועצמאב בתוך שנים ספורות, במקום מאות שנות עבודה אנושית, ובמקביל לכך להבטיח רמת אחידות גבוהה בהחלטות החשיפה, קיטלוג מדויק יותר, ומתן מענה מהיר לציבור המבקש מידע . הררי התיעוד שנאספו בשנים האחרונות, בתקופת מגיפת הקורונה ובמלחמה האחרונה, מבטיחים שיום אחד נדע יותר . לא מיד, לא על פי שמועה, אלא דרך מסמכים . חלק מהמסמכים יישאר חסוי עוד זמן רב, חלקם ייפתח בהדרגה, וחלקם ידרוש קריאה סבלנית כדי להבין מה באמת קרה ומדוע . השקיפות ההיסטורית אינה אירוע, היא מסלול, והמסלול הזה, כמו ההיסטוריה עצמה, מתקדם לאט, קדימה, ומחכה לתיק הבא . * הכנת המאמר כללה ראיון עם רותי אברמוביץ', גנזת המדינה רותי אברמוביץ' גנזת המדינה .
|
|