|
|
עמוד:5
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 5 בדבר היעדר כוונה לחצות הסף . אך איראן כשלה בכך שניסתה בו זמנית גם להרתיע על ידי האדרה פומבית של כוחה ויכולותיה . כשל "שיווקי" זה אפשר לחלק מגורמי המודיעין במערב גם "לנפח" ( להעצים ) את ממדי האיום, דבר שהיה נוח למקבלי החלטות כהסברים מול ציבוריהם ולהשגת לגיטימציה לפתיחה במתקפה . ניהול מו"מ חסר אפקטיביות . אמנם, לא הייתה זו איראן שנטשה את הסכם ,2018 אבל במקום שזו תשדר ותרנות משמעותית בתחום הגרעין, שממילא לא "רצו" אליו, הם ניהלו מו״מ שהתאפיין ב״בזאר פרסי״, איטי וקמצני, מעט ולאט, גם כשהיה ברור שארצות הברית מצויה ערב תקיפה . היהירות והגאווה הלאומית ניצחו את ההיגיון . איראן, כמו גורמים מדיניים ותקשורתיים רבים, שגתה בקריאת כוונות הנשיא טראמפ, ובכך יצרה מצב של "הונאה עצמית" : תחת שתייחס רצינות ותתייחס בזהירות להצהרות ואיומי טראמפ, איראן העדיפה לזלזל בו ולהגיב במו"מ מדיני קשוח . כשל מודיעיני ענק . כפילויות שירותי המודיעין באיראן גרמו לכך שלא הפנימו את ה"סימנים המעידים" הכל - כך חזקים למלחמה . כך גם הכפילויות במפקדות וחילות מקצועיים שהתחרו זה בזה, ובפרט – המתח בין גורמי משמרות המהפכה ובין גורמי הצבא הרגיל . אף שהאיראנים החלו לטפל בנושא זה אחרי יוני ,2025 הצעדים היו מעטים ולמעשה חסרי השפעה . הסנקציות הכלכליות . אלה דרדרו עוד יותר את מצב הכלכלה, וממש מקרבות את איראן לקריסה . כשרק כ - % 20 מהעם תומכים במשטר, במקום שיוותר ויקרב חלקים נוספים ממנו באמצעות שיפור רמת החיים, הוא לא השכיל להגדיל את בסיס התמיכה בו בקרב ההמונים . יוזכר שהמשטר באיראן מצוי כבר שנים באי - יכולת לספק פתרונות למצוקות התושבים באספקת מים, חשמל, זיהום אוויר, אבטלה, ועוד . בעקבות כך יצאו ההמונים להפגנות בינואר 2026 . הפגנות אלה החלישו את איראן ואת דימויה החיצוני, והביאו – עפ"י מקורות שונים - להקדמת המתקפה שתוכננה ליוני ,2026 למימוש כבר בשלהי פברואר . בידוד אזורי ובינ"ל . ספקיות הנשק העיקריות שלה, רוסיה וסין, לא סיפקו לה אמל"ח לאחר יוני ,2025 למעט מעט מעסקאות קודמות . זאת, בשל מצוקותיה הכלכליות של איראן, והחשש שלא תעמוד בהתחייבויותיה . נסיגה בכוחם של הפרוקסיס האיראנים . אחרי "עם כלביא", חמאס וחזבאללה נחלשו, והחות'ים הפגינו במלחמת "ארבעים הימים" מעורבות נמוכה בהרבה בהשוואה לפעילותם ביוני ,2025 והוציאו לפועל מעט מהלכי אש תומכים משטח תימן . בסך כל זה, איראן לא הפנימה ערב שתי המלחמות כי הגיעה Tתמוצל ויש לה רק שתי אופציות : האחת, המשך הקיים ( אי - חתימה על הסכם חדש, תוך התקרבות מסוכנת לקריסת המשטר והמהפכה ) ; והשנייה - ויתור משמעותי והגעה להסכם כדי להשריד את המשטר . איראן לא הבינה עד כמה אין לה כל אופציה אחרת, בחרה בראשונה, וספגה אבדות ונזקים משמעותיים . . . השפעת הדת על איכות קבלות ההחלטות האסטרטגיות ברמת המדינה היותה של איראן מדינת הלכה, מחייב לעסוק בקצרה בשאלה נוספת : האם אמונה דתית עמוקה משפיעה על איכות קבלת החלטות אסטרטגיות ? קצרה היריעה מלדון לעומק בסוגיה זו, המשלבת צורך במחקרים בתחומי התאולוגיה, הפסיכולוגיה, מדע המדינה, ועוד . עם זאת, להבנתנו, היה בתפיסה דתית עמוקה, מהסוג בו החזיק עלי ח'אמנהאי, כדי לפגוע בטיב החלטותיו המדיניות ובמידת העקשות אותה הפגין במו"מ . מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר והאירועים בעקבותיה, אפשרו לנו לבחון במקביל את תהליך קבלת ההחלטות של המנהיגים המובילים ב"ציר ההתנגדות" – יחיא סינוואר, חסן נסראללה ועלי ח'אמנהאי . על פניו, ניכרים כמה מאפיינים שמהם ניתן לגזור האם, ועד כמה, המרכיב הדתי עלול לעוות את הערכות המצב בתחום האסטרטגי אותן הם עשו . נדגיש מייד : ההטיה הדתית אינה היחידה, מוג'תבא, היורש הנעלם . איראן עוברת ממשטר של הנהגה דתית למשטר של הנהגה דתית - צבאית קיצונית המציאות מלמדת שההפתעות אותן חוותה איראן חמורות מבחינתה משמעותית : איראן הופתעה באותה זירה, בסמיכות זמנים גדולה, על ידי אותם אויבים, שנקטו באותו דפוס לחימה ח'מאנאהי ניהל משא ומתן שהתאפיין ב"בזאר פרסי", איטי וקמצני, מעט ולאט
|
|