|
|
עמוד:38
תמוז תשפ"ו, יולי 6202גיליון 103 38 הקשר ונגישות ) , וגם לאפשר חיפוש לפי שמות אישים, מקומות, נושאים ואירועים ( בעגה הארכיונית : "ישויות ידע" ) . יחד עם זאת, קיים אתגר לאיתור מסמכים, כאשר שמות התיקים שנתן להם יוצר החומר אינם אינפורמטיביים או חסרים, בעיה שהארכיון מחפש לה פתרונות . הארכיון שומר על החומר המקורי לצמיתות ובשנים האחרונות פועל להקמת מבנה קבע מודרני שיאחסן את כל התיעוד הפיזי בתנאים מתקדמים כנהוג בעולם הארכיוני הנוכחי . תקופות חיסיון עיקריות החלות על חומר ארכיוני , ומשקפות קטגוריות במדיניות הסיווג הביטחוני לפי החקיקה המשפטית במאגר המידע "נבו" הגדרת חומר ביטחוני רגיש : מסמכים שחשיפתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה נותרים חסויים לתקופה של 50 שנה ממועד יצירת התיק . במקרים חריגים שבהם המידע עודו רגיש, ניתן להאריך חיסיון זה מעבר לכך . לצד זאת, תקופת החיסיון על חומרים של גופי הביטחון הוארכה ל - 90 שנה . הארכה דרמטית זו נועדה להגן לטווח ארוך על סודות ביטחון ועל אנשים שעלולים עדיין להיות מושפעים מהחשיפה, אך היא עוררה גם ביקורת ציבורית משום שהיא מעכבת בעשרות שנים את היכולת לחקור היסטורית נושאים ביטחוניים . כדי לאזן את המתח בין צורכי הביטחון והסודיות לבין אינטרס המחקר והידע הציבורי, ארכיון המדינה, יחד עם גורמי הממשלה, מנסה לנווט בין הקטבים : מצד אחד, לשמור על ביטחון המדינה, יחסי החוץ והפרטיות ללא פשרות ; ומצד שני, לאפשר לחברה ולחוקרים להפיק לקחים וללמוד מהעבר . לדברי הגנזת, החלטות בדבר חשיפה או עיכוב חשיפה מתקבלות במשורה . ככל שהזמן חולף מאז האירוע המתועד, נוטה הכף לטובת חשיפה מתוך הבנה שערכו ההיסטורי של החומר גובר, והסיכון מפרסומו פוחת . אך גם בחלוף עשורים, קיימים תיקים "רגישים" שנותרים נעולים, והארכיון שואף להגביר את קצב החשיפה ולעמוד בתקופות ההגבלה הקבועות בחוק . זאת כדי שתקוים כוונתו של המחוקק להעמיד את המידע לידיעת הציבור ולא לדחות את חשיפתו לדורות הבאים . . . המושג " חומר צעיר " מתייחס לחומר ארכיוני שעדיין נמצא בתוך תקופת החיסיון שלו לפי החוק . בעקבות תיקון חוק הארכיונים ( 2010 ) ניתן, בהתאם למגבלות החוק, להקדים חשיפה של חומר שאינו רגיש, ובפרט חומר בלתי מסווג ( בלמ״ס ) , כדי למנוע מצב שבו מידע ציבורי נשאר חסוי ללא צורך עד תום התקופה . העיקרון המנחה הוא לאפשר גישה אל החומר ברגע שניתן לעשות זאת מבלי לגרום נזק, גם אם התקופה הרשמית טרם הסתיימה . מטרת קביעה זו היא לאפשר מרחב פעולה למוסדות המדינה ולעובדיהם לנהל את עבודתם ללא חשיפה מיידית, ומנגד למנוע מצב של סגירת חומרים לזמן ממושך ללא כל סיבה . תהליך בחינת החומר, חשיפתו, וההשחרה : אם מסמך כולל מידע רגיש שאסור בגילוי ( כגון שם של אדם שפרטיותו מוגנת, סודות ביטחוניים, פרטים העלולים לסכן חיי אדם, וכו' ) , המידע יושחר לפני פרסום התיעוד . "השחרה" פירושה סימון ומחיקה גרפית ( בדרך כלל כיסוי בטשטוש או פס שחור ) של החלקים האסורים בפרסום, תוך השארת יתר המלל גלוי . לאחר ההשחרה, התיק ( או המסמך ) נפתח לעיון הקהל, כשהוא כולל את כל המידע המותר בחשיפה ואינו כולל את המידע שהושמט . בצורה זו הציבור זוכה לגישה מירבית לחומר ההיסטורי החוק מעניק לגנז המדינה את התפקיד הייחודי של גורם מאזן בין צורכי הסודיות של הממסד לבין זכות הציבור לדעת עם מינימום פגיעה באינטרסים המוגנים בחוק . חשיפה יזומה לעומת חשיפה לפי בקשה : ארכיון המדינה מנהל תור של בקשות חשיפה . אזרחים, חוקרים וגופי ציבור פונים בבקשה לפתוח תיקים בנושא מסוים, והארכיון מטפל בבקשות לפי סדר קבלתן . לצד זאת, הארכיון גם מבצע חשיפות יזומות של חומרים, בעיקר סביב אירועים היסטוריים בעלי עניין ציבורי, למשל סביב אירועים מכוננים . אם נושא מסוים עומד בראש סדר היום הציבורי, הארכיון עשוי להאיץ את פתיחת החומרים הקשורים בו . דוגמה לכך היא חשיפת תיעוד פרשת ילדי תימן . בעקבות עניין ציבורי, נעשה מאמץ מיוחד לפתוח את תיקי ועדת החקירה . באופן דומה, בחלוף 30 שנה לרצח רבין, כדי להגביר שקיפות היסטורית בנושא, פורסמו תיקים רבים מלשכתו של ראש הממשלה יצחק רבין וכן תיעוד חקירת הרצח . את פעולות החשיפה היזומות הארכיון מתאם לעיתים עם גורמי הממשלה הרלוונטיים כדי לוודא שאין מניעה לשחרור המידע . אחידות ובקרה בתהליך החשיפה : כדי לוודא שפעולות החשיפה וההשחרה נעשות באופן מקצועי ואחיד, ארכיון המדינה פיתח הנחיות ועקרונות של נהלי חשיפה ( משנת 2019 ) , וקיים הכשרות ייעודיות לצוות סי - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - הגדרת חומר ביטחוני רגיש : מסמכים שחשיפתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה נותרים חסויים לתקופה של 50 שנה ממועד יצירת התיק . תקופת החיסיון על חומרים של גופי הביטחון הוארכה ל - 90 שנה לשמר אירועים היסטוריים : אחיות במחנה עין שמר שבו נקלטו עולים חדשים מיד לאחר קום המדינה . באדיבות ארכיון המדינה
|
|