|
|
עמוד:21
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 21 מקרים לחשוף התארגנויות טרור ומבצעי פיגועים על סמך תחושות בטן וחשדות ולא בהכרח על סמך מידע נקודתי מלא . עם זאת מובהר כי מעולם לא היה כיסוי מודיעיני מלא ומוחלט ובהכרח גם לא היה סיכול מלא ומוחלט . תורת השיגורים כאמור, הכיסוי הבסיסי היה עמוד התווך לכל העבודה המודיעינית של רכזי השטח – בסיס חשוב, אבל לא מספיק . כדי להגיע לחשיפה של פעילות טרור נדרש להפעיל סוכנים בתוך ארגוני הטרור עצמם . כך, בהכרח פותחה שיטת השיגורים . הרעיון היה כי סוכן שלנו שיגויס לארגון טרור יהיה מסוגל לחשוף רשתות של אנשי טרור, הברחת אמצעי לחימה, תקשורת, כוונות לפיגועים, שיטות פעולה ועוד . זו הייתה גולת הכותרת של עבודת הרכז והחלק המאתגר ביותר שהוצב בפניו . בחלק מהמקרים מדובר היה במלחמת מוחות לא פשוטה מול היריב, כדי לשמור על ביטחון הסוכן ולמנוע את חשיפתו תוך כדי ובמקביל לפעילות הסיכול . לצד עבודת השטח של הרכזים היו גורמים נוספים שהשלימו את התמונה המודיעינית והסיכולית . אלה כללו את יחידת החוקרים, יחידת המבצעים, המאזינים והדסקאים שעסקו בעיבוד המידע שהתקבל מכלל המערכת, הפנימית והחיצונית, וידעו לקשר בין נתונים ולהציג תמונת מצב מודיעינית נכונה לנקודת זמן . עקב אכילס בפעילות רכזי השטח עקב אכילס של פעילות הרכזים הייתה העובדה שארגוני הטרור למדו בהדרגתיות את שיטות הפעולה של שב"כ ופיתחו יכולות וכלים להתמודדות איתן . היה ברור להם כי חלק ניכר מהמידע המשמש בסיס למעצרים, חקירות וסיכול, מגיע מסוכנים המשתפים פעולה עם רכזי שב"כ . המודעות הזו גרמה להם לפתח שיטות וכלים כדי להימנע מחשיפה . לדוגמה – פעילות חשאית תוך הקפדה על מידור בין הפעילים, שימוש בכינויים וכדומה . לימוד נרחב של שיטות הפעולה של רכזי השב"כ התקיים בבתי כלא . עצורים שישבו ביחד בתאי הכלא קיימו שיחות ודיונים בהקשרים אלה והבינו ( בהרבה מקרים בהצלחה רבה ) מי הם משתפי הפעולה, כיצד גויסו על ידי הרכזים, איך פעלו ומה חשפו . איסוף המידע על שיטות הפעולה איפשר לפעילי הטרור להיות זהירים מאוד ולעקוף מכשולים . כך נעשתה על ידם בדיקה מקיפה על מועמד לגיוס לארגון, מידור בין מגויסים, החרמה והתרחקות מחשודים בשת"פ, ולבסוף גם חקירות וכמובן גם חיסולים . בחלק מהמקרים נחטפו חשודים בשת"פ, נחקרו באלימות ולבסוף חוסלו למען יראו וייראו . לא תמיד החשד בשת"פ היה נכון אבל הפעילות הזו יצרה מאזן אימה שהרתיע אנשים משיתוף פעולה איתנו . דוגמה ידועה בהקשר זה התרחשה בכפר יעבד ( אזור ג'נין ) באינתיפאדה הראשונה שפרצה בסוף ,1987 שם נעשה ממש לינץ' בחשוד בשיתוף פעולה והוא נתלה על עץ בכיכר הכפר . ידוע גם הסיפור על יחיא סינוואר שחיסל במו ידיו אנשים שנחשדו על ידו בשיתוף פעולה . ובכל זאת השליטה של המערכת הביטחונית בשטח איפשרה להמשיך לקיים מערך של סוכנים שהניבו תוצאות יפות . ההתנתקות מעזה ותוצאותיה היציאה של צה"ל מעזה בעקבות הסכמי אוסלו ובהמשך ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת ,2007 יצרה מציאות חדשה, ושמטה את הבסיס המרכזי לפעילות הרכזים בשטח שתוארה לעיל – היעדר נוכחות ויכולת חיכוך ומגע עם האוכלוסייה המקומית . על מנת למלא את הצרכים המודיעיניים היה צורך חיוני לפתח שיטות הקמת מגע והפעלה חדשות . בהכרח, היכולת לגייס ולהפעיל היקפים גדולים ואיכותיים של סוכנים נעשתה מוגבלת ביותר . פעילי חמאס, שחלקם הגדול ישב בכלא הישראלי, הכירו מקרוב את אופן פעילותו הרכז נדרש גם להכרה אינטימית של השטח הפיזי כולל דרכי גישה, נקודות שליטה, בתי בדוקאים, מקומות מפגש של צעירים וכדומה הפגנות מול הגדר . מנגנון הביטחון עקב בעזרת מצלמות אחר מפגשים ליד הגדר בין אנשי שב"כ ומשתפי פעולה עזתים תאופיק אבו נעים, ראש מנגנון הביטחון של חמאס . שוחרר מהכלא הישראלי בעסקת שליט ונפצע בהתנקשות ב - 2017
|
|