|
|
עמוד:19
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 19 הגדוד ללחימה ולרומם את רוח המפקדים והלוחמים . הפעילות המיידית התמקדה בשיקום אמצעי האיסוף והמתקנים הנייחים שנפגעו תוך ביצוע תיקוני עומק והחלפת מרכיבים רבים . 24 אתרי איסוף שוקמו, אם כי רק שבעה נפגעו במתקפת החמאס . אולם ברור היה למג"ד שעל מנת להחזיר את הגדוד לכשירות מבצעית יש להשתלב בתוכניות המתקפה הצה"ליות שהלכו ונרקמו . שלוש אוגדות תוכננו בשלב הראשון לתקוף לעומק רצועת עזה – אוגדה ,36 אוגדה 162 ואוגדה 252 . אוגדת האם של הגדוד – 143 – נועדה להישאר בהגנה על הגבול . התברר שאוגדות המתקפה הגיעו לחזית ללא גדודי איסוף, גדודי מודיעין או יחידות מודיעין כלשהן, כפי שהיה מקובל בעבר בצה"ל . לאחר שאג"ם האוגדה לא אישר לו להצטרף למאמץ ההתקפי, פגש סא"ל אופיר אברם את תא"ל רוזנפלד, מפקד אוגדת עזה, ושטח את בקשתו להצטרף למתקפה . הוא טען כי לאחר המכה שספג הגדוד בפרוץ המלחמה, הוא חייב לחזור ללחימה התקפית על מנת לבנות מחדש את מורל הכוחות, וכמובן, לסייע לעוצבות שהגיעו לחזית ללא יחידות איסוף . לאחר שווידא כי המג"ד מצוי בנוהל הקרב להתקפה וכוחות הגדוד במוכנות מלאה, מפקד האוגדה השתכנע ואישר את הבקשה . היה זה אתגר מהמעלה הראשונה, כיוון שגדוד "נשר" נועד מלכתחילה למשימות הגנתיות בלבד ולכך נבנה כוחו . צריך היה להפכו לגדוד התקפי המתמחה באיסוף מלווה כוחות בהתקפה . היה זה שינוי תורתי, ארגוני, שחייב שינוים בפו"ש ובהכשרת המפקדים והלוחמים לכך . המג"ד ארגן פלוגות איסוף חודרות שתשתלבנה בכל אוגדה וכן מינה קציני קישור ( קציני מילואים של הגדוד, שכונו "שדכנים" ) במפקדות האוגדות, שהפכו לגורמים מאוד משמעותיים בלחימה . הוא לא הסתפק בכך, ובנה כוח גדודי מיוחד למשימות מורכבות בעומק - יחידה למבצעים מיוחדים בת כ - 50 לוחמים, שנועדה להפעיל כוחות רגליים חודרים, עם רחפנים, לעומק שטח האויב ולהסליק אמצעי איסוף מגוונים לתצפיות יום ולילה, לרכישת מודיעין ומטרות איכות בטווחים שונים . כל זאת, על בסיס פלגת האיסוף האוגדתית, אשר עד המלחמה הייתה קטנה ביותר ( כ - 25 לוחמים ) , וסבלה מכוח אדם ירוד . כיוון שתפיסת הלחימה של צה"ל התמקדה בחיסול מחבלים רבים ככל האפשר וסיכול ממוקד של מפקדיהם, בכך עסקו גם פלוגות האיסוף / לחימה של הגדוד שצורפו לאוגדות במתקפה, והיחידה למבצעים מיוחדים של הגדוד . הן רכשו יעדי מחבלים ומטרות של חוליות למיניהן באמצעות תצפיות אלקטרו - אופטיות ומכ"מיות, רחפנים, ועוד . כאשר אותרו וזוהו מחבלים, הוכוונו לשם גורמי אש כמו טנקים, מטוסים, מסק"רים ומל"טים תוקפים . סיכום "נשר", גדוד איסוף 414 של חזית אוגדת עזה, הופתע גם הוא כמו כל הכוחות האחרים ממתקפת החמאס, כשמפקדיו, לרבות המג"ד, שהו בשבעה באוקטובר בחופשת החג . לגדוד לא הייתה כל הכנה או תוכנית אופרטיבית להגנה, שתאמה או אפילו דמתה למאפייני מתקפת החמאס . כך יצא שהתצפיתניות, החיילות הפחות מאומנות ללחימה של פלוגות האיסוף הנייחות, מצאו עצמן בקו האש בעוד הפלוגות הלוחמות במחנה אורים בעורף . המג"ד, בעל הכשרת הלוחם, היה בבית, ברור היה למג"ד שעל מנת להחזיר את הגדוד לכשירות מבצעית יש להשתלב בתוכניות המתקפה הצה"ליות שהלכו ונרקמו מפקד האוגדה דיבר עם אופיר אברם – מג"ד האיסוף שלו – לראשונה רק ב - 8 באוקטובר בערב, כ - 36 שעות לאחר פרוץ המלחמה חמ"ל התצפיתניות בבסיס נחל עוז ואילו הסמג"דית, שהכשרתה הייתה כתצפיתנית, היא זו שהייתה בתורנות . על אף ההפתעה, הגדוד פעל במהלך שתי היממות הראשונות על פי משימותיו לאיסוף מודיעין והעברת דיווחים שוטפים למפקדות ( שכמעט ולא היו קיימות ) . מחלקות האיסוף – התצפיתניות בארבעת מפקדות הגדודים בלחימה, המשיכו לצפות על האויב, להפעיל את מערכות ה"רואה - יורה", לדווח על פעילות האויב ולתרום לחיסול המחבלים במשך כל הלחימה ההגנתית . זאת, תחת אש האויב, התגברות על טראומת נפילת חברותיהן, ריבוי פציעות והשפעת נוכחות פצועים וחיילים מוכי הלם בתוך החמ"לים . הנזק למתקנים והאבדות בנפש גרמו אומנם לפגיעה חלקית בתפקודו של הגדוד ( בעיקר בבסיס נחל עוז ) , אולם מנהיגות המג"ד ותפקוד המפקדים החזיקו אותו כמסגרת לוחמת ומתפקדת לקראת המאמץ ההתקפי . חתירתו של המג"ד להצטרף למתקפה והתאמת הגדוד למשימות אליהן כלל לא נבנה ולא הוכן, אפשרו לו לתרום רבות ללחימת האוגדות והצק"חים וזאת על ידי היחידה הגדודית למבצעים מיוחדים, שנבנתה תוך כדי לחימה . הכתבה פורסמה לראשונה על ידי המל"מ ב - 19 במאי 2026 * מקורות : ריאיון עם מפקד הגדוד ; תחקירי הקרבות במחנות יפתח, בסיס נחל עוז, מחנה אורים, בסיס כיסופים, בסיס כרם שלום ופרסומים באמצעי התקשורת
|
|