|
|
עמוד:17
תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 17 חמישה כדורים פעם בחצי שנה . שיטות האיסוף בהן נקטו התצפיתניות ולוחמי האיסוף היו שונות, וכך גם האמצעים שעמדו לרשותם אשר סווגו ל"איסוף הגנתי" ול"איסוף חיובי" . הראשון עסק בעיקר בשמירה עקבית על הגדר - התבוננות תמידית באמצעי התצפית, הפעלת מערכות ה"רואה - יורה" ומניעת אירועים מתפרצים . השני התמקד באיסוף מידע נקודתי על יעדי איסוף מוגדרים כמו מבנים, עצמים ואנשים בתוך הרצועה עצמה, בהתאם להגדרת יעדי האיסוף ופירוט הידיעות הדרושות על ידי קציני המודיעין בעוצבות, כדי ליצור תמונת מצב רלוונטית ומתעדכנת על גורמים ומקומות חשובים . חמ"לי האיסוף במפקדות החטיבה ובמפקדות הגדודים מוקמו בסמיכות למכלולי המודיעין עם קיר זכוכית משותף והמידע עבר באופן חופשי בין הגורמים . בעזרת הצלבת מידע, מחלקות המודיעין בחטיבות ובאוגדה קיבלו ידיעות רבות ממקורות שונים על פעילי חמאס . הן יצרו תמונת מודיעין שעל בסיסה הכוחות היו אמורים לעדכן את היערכותם ; לתגבר במידת הצורך בכוחות נוספים ; להוסיף יעדים שהופללו לבנק המטרות הגזרתי ; ולאתר מהיכן עלולה להתפתח מתקפת אויב . משימת הגדוד הייתה הגנתית, ולא התקפית, תוך ניצול היתרון של הכרת הגזרה מול המחבלים, שבעת כניסה למתקפה חייבים לעבור באזור פחות מוכר מבחינתם . לגזרה שאותה לוחמי האיסוף באוגדת עזה הכירו היטב, היו מאפיינים ואתגרים ייחודיים שבהם אמורים היו להתחשב . אחד האתגרים, למשל, היה הימצאות יישובים צמודי גדר, בהם כאלו שנמצאים במרחק מאות מטרים ספורים מרצועת עזה . לכן, איסוף המידע על הצד השני של הגדר, מול היישוב, יכול היה להשפיע משמעותית על תמונת והערכת המצב . בתרגילים האוגדתיים בדרך כלל ניתנו לגדוד האיסוף תפקידי ביום אויב ולא איסוף מלווה לכוחות הלוחמים, בשל תפיסה מוזרה שאפשר להסתדר גם בלי איסוף מלווה . תרחיש הייחוס החמור ביותר אליו נערך הגדוד היה עד שלוש פשיטות אויב, בדירוג, בכלל הגזרה . ב - 5 באוקטובר 2023 נערכה הערכת מצב עם מפקד האוגדה ובסיומה הסתמנה רגיעה בכלל הגזרה, כיוון שהורחב מרחב הדיג של העזתים ולא נצפו כל אירועים חריגים בכלל הגזרה האוגדתית, כולל על ידי התצפיתניות וגורמי האיסוף האחרים, למיניהם . ביממה שלפני ה - 7 באוקטובר, אף גורם לא גילה את התכונה וההיערכות למתקפה של החמאס, שהתרחשו במרחב ההשפעה האוגדתי . היערכות ופעילות בפרוץ המלחמה ב - 7 באוקטובר, המג"ד וכמחצית מחיילי ומפקדי הגדוד היו בביתם בחופשת חג ללא נשק או רמת כוננות כלשהי . מפקדת הגדוד התורנית הייתה הסמג"דית ( תצפיתנית בהכשרתה – ללא הכשרה קרבית כלשהי או מסלול שירות תואם ) . הבעיה הראשונה הייתה לרכז את החיילים מבתיהם ולציידם בנשק ממחנות של יחידות אחרות בעורף לפני כניסתם לזירת הלחימה בנגב המערבי, זאת מכיוון שלא יכלו להגיע למחנה אורים שהיה במרחב מתקפת החמאס . ריכוז המפקדים התאפשר לבסוף במחנה ג'וליס, לאחר שהניסיון לעשות זאת בבית קמה נכשל . שם ביצע המג"ד הערכת מצב ראשונית . חלק מהמפקדים והחיילים הצטיידו בנשק ורק בשעות הצהריים החלו לנוע בקבוצות קטנות לגזרת הגדוד בחזית רצועת עזה . בהגיעו לגזרה התברר למג"ד ש - 26 מחייליו מנותקי קשר, מתוכם כלל לא היה ידוע דבר על 22 . כיוון שלא היה שום תרחיש ולא נחזתה כל דרך פעולה אפשרית לאויב בדומה לאירועי ה - 7 באוקטובר, גם לא הייתה שום תוכנית על פיה אפשר היה לפעול . המג"ד לא קיבל שום פקודה – מערכת הפו"ש של האוגדה לא פעלה וכמובן שגם לא בוצעה כל עבודת מטה אוגדתית באותו היום . התצפיתניות עברו טירונות 02 בלבד ( הטירונות הבסיסית ביותר ) וקורס תצפיתניות ייעודי, ונדרשו לירות במטווח חמישה כדורים פעם בחצי שנה תצפיתנית גדוד האיסוף . לאחר הזיהוי, לחיצה על ה"סטיק" השמאלי מפעילה את הירי . צילום : דובר צה"ל מערכת "רואה יורה" . לאחר זיהוי אויב בשטח, התצפיתניות מפעילות את אמצעי הירי
|
|