|
|
עמוד:יד
יד מבוא עלולה הייתה להיות האנתרופולוגיה הפילוסופית ( החליט כהן לבסוף להקדים את הספר על הדת . אולי עשה כן מפני שחשב כי כל שיטה פילוסופית שלמה, הכוללת את תורת המידות והדת, מלמדת על האדם כולו . השנים שעברו מאז מותו של הרמן כהן, התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ולא כל שכן זו שלאחר מלחמת העולם השנייה, זיעזעו את ביטחונו של האדם יותר מכל תקופה אחרת . האדם אינו מבין את עצמו ואינו יכול לבטוח עוד בעצמו . הוא נהפך לבעיה — בעיניו הוא . על כן מתלבטים הפילוסופים, ואיתם כל איש רוח, ופונים בלי הרף פנייה ישירה אל בעיית האדם . אבל קסירר, כקאנט וככהן לפניו, האמין כי יש לשאול קודם, מה יוכל לדעת האדם, מה יוכל לעשות ולקוות — ורק אז יהיה מקום לתשובה לשאלה המקיפה . הפילוסופיה בת זמננו, המציגה את עצמה כאנתרופולוגיה או כפילוסופיה של האקזיסטנציה, מצהירה מראש כי איננה יכולה לחכות בסבלנות לפתרון שלוש הבעיות הקודמות עד שתגיע לבעיה הרביעית . האנתרופולוגיה הפילוסופית התגבשה כרשות עצמאית בפילוסופיה . קסירר המתין וכתב את המסה על האדם רק לאחר שסיים את עבודתו השיטתית . הספר שלפנינו גם הוא חובר מתוך זיקה הדוקה לחקירות החדישות במדעים בכלל ובאתנולוגיה ובפסיכולוגיה בפרט . בלי שנאמר הדבר במפורש, ספרנו הוא ספר של פולמוס עדין, כעדינות נפשו של המחבר, עם האקזיסטנציאליזם . חמש-עשרה שנה לפני כן — בזמן הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס אשר בשווייץ — עמד קסירר בוויכוח שבעל פה עם הנציג החשוב של האקזיסטנציאליזם, מרטין היידגר, הפילוסוף של הדור הצעיר באותה שעה, דור המבוכה והתהייה . היידגר הביא את עיקרי תורתו, שהיו ביטוי לחוסר האונים של התקופה . לעומת זאת ייצג קסירר את הפילוסופיה שסירבה להשתחרר מן העול הרצוי והכבד הקושר אותה אל תהליך המחקר של יתר המדעים . קסירר האיש — שתי מסורות גדולות עיצבו את דמותו : מסורת ההשכלה וההומניזם של אירופה ומסורת נביאי ישראל . בתום הוויכוח הושיט את ידו לבר-פלוגתא שלו והלה סירב לקבלה . כעבור ארבע שנים היה היידגר, תלמידו של היהודי אדמונד הוסרל, הרקטור הנאצי הראשון של האוניברסיטה בפרייבורג . קסירר עזב את גרמניה ובמקומו עלה על הקתדרה לפילוסופיה באוניברסיטה של המבורג פילוסוף אחר, גם הוא מתלמידיו של כהן, אשר עד עכשיו נחבא בצילו של קסירר . באמריקה כתב קסירר את ה"מסה" . עוד לפני פרסומה באנגלית — חודשים
|
|