|
|
עמוד:יב
יב הקדמה למהדורה המהודשת תרבותי רחב יותר, מרחב שממנו ינקו ובמסגרתו יצרו ופעלו . קסירר מתאר בפנינו תפיסה פילוסופית הרואה בתרבות לא רק ביטוי של רעיונות קיימים, אלא את התשתית היסודית שממנה צומחת עצם יכולתו של האדם להבין את עצמו ואת עולמו . תפיסה זו מסבירה מדוע הוגים ציונים אלה, למרות ההבדלים העמוקים ביניהם, ראו ביצירתם התרבותית ובפעילותם הציבורית עשייה אנושית חיונית, והקדישו לה את חייהם . כולם שאבו מאותו מעיין תרבותי משותף והזרימו ממנו משמעות סמלית חדשה, שהמשיכה להשקות את שורשי התודעה הקולקטיבית של עמם . פשר זה ממשיך לעצב את חיינו הלאומיים עד היום, והוא מזמין אותנו כעת לשוב ולשאוב מאותו מעיין, כדי שנוכל להזרים את מימיו גם אל הדורות הבאים . במיוחד בדורנו, כאשר החברה הישראלית מיטלטלת בין משברים מוסריים, אתגרים קיומיים וקריסת שפות משותפות, נחוצה תזכורת לכך שבכוחו של האדם לא רק לשחוט פרות קדושות, אלא גם להוליד אותן . מחויבות לתרבות קולקטיבית ולפרויקט לאומי אינה רק משחק אידיאולוגי, אלא בראש ובראשונה פעולה הומניסטית המבטאת את רוח האדם . קסירר מעניק לנו מבט נדיר, שאינו מסתפק בשיח הטכני של מוסדות, חוקים וזכויות, אלא פונה ישירות אל הממד האנושי של המשמעות . הוא מבקש להתחקות אחר האופנים שבהם אנו מכוננים את התרבות שבתוכה אנו חיים, לא רק באמצעות תוכן, אלא בעצם דרכי החשיבה, הדיבור, הדמיון וההבעה שלנו . החברה הישראלית, העשירה כל כך בשפות סמליות, משמשת זירה חיה של יצירת משמעות וערכים . תרומתו של הספר נעוצה בכך שהוא מציע נקודת מבט רפלקטיבית חדשה, לא כמתווך בין מחנות פוליטיים או קבוצות חברתיות שונות, אלא כמתווך בין האדם לבין עולמו התרבותי . הוא מזמין אותנו להכיר מחדש באחריותנו כיוצרי תרבות, ומדגיש שבכל פעולה סימבולית שאנו מבצעים טמונה היכולת, ואיתה גם האחריות, לכונן את העולם שבו נחיה . ד"ר רונן שובל ראש מכון ארגמן ללימודים מתקדמים
|
|