|
|
עמוד:14
14 להתחלה, להבין היכן הכול התחיל ? מי באמת השפיע על מי, ואיך ? ובאופן מוזר, מתברר שקשה מאוד להבין מיהו בן בליעל ומיהו צדיק כשאתה רואה אותם מזוויות שונות ורבות כל כך . אנשים המכירים את הספרות הסוּפית, יהיו מוקסמים, במוקדם או במאוחר, מן הטכניקה הספרותית . אידריס שאה, הפרשן הסופי הנודע, סיפק ידע רב בימינו, ומזמין אותנו לחשוב על הנושא, כמו גם ליהנות ממנו . בספריו ״ללמוד איך ללמוד״ ו ״שיירה של חלומות״, הוא מתאר כמה מהשימושים של הספרות הסוּפית כאמצעי לימוד . בזמן שאנחנו מאפשרים לעצמנו ללכת שבי מוקסמים מן המצבים הקשים יוצאי הדופן והצבעוניים של נסיכות, של מכשפים טובים ורעים ושל סוסים פלאיים, משהו אחר סמוי מהעין עובד במקביל ועושה את דרכו עמוק אל תוך נפשנו . טכניקות אלו הן מורכבות ומסועפות מאוד, ואולי כאן המקום להזכיר אחת או שתיים . הסופים טוענים שפעמים רבות המסר הוא מבנה הסיפור ; מצוידים באמירה זו אנחנו יכולים להסתכל בספר שלפנינו, ״הסיפור על ארבעת הדרווישים . ״ אני מאמינה שאף אחד לא יכול לקרוא סיפור כזה, שהוא למעשה, סבך של סיפורים, ולאחר מכן לטעון בקלות ובפשטות שיש סיבה ותוצאה, שחור ולבן, כן ולא, כל אלה כגישה לחיים . הבה נודה על האמת שאיננו יודעים על בוריין את תוצאות מעשינו ! כך שלכל הפחות מחשבה זו תישאר איתנו ואולי תשפיע על החלטותינו ותמתן מעט את הוודאויות שלנו . בספרות הסופית מתקיים תהליך בן מאות שנים, אולי אלף שנה, והוא זה : נשמעת קריאה, נולד צורך עז, אולי בעקבות אירוע מסוים, ממקום כלשהו בנסתר הקשור לסיטואציה קוסמית, והיא זו שגורמת לסופים להעלות על הכתב ספר כמו זה שלפנינו ; ספר זה, כך מסופר, נולד כאשר תלמיד דקלם למורהו החולה את הסיפור הזה . סביר שחלק מהסיפורים כבר היו קיימים בעשרות צורות וגרסאות שונות ; לפעמים עתיקים מאוד, ולפעמים נוצרו מחדש כדי להתאימם לזמנם . בכל מקרה, כמות עצומה כזו של אנקדוטות, סיפורים, הלצות, הרהורים
|
|