|
|
עמוד:13
13 היכן נולדו סיפורים אלה ? חלק מהקוראים בוודאי לא יגלו עניין רב בשאלה זו ויסתפקו בכך שיאמרו : די לנו שהם כאן כדי שנהנה מהם . אך לאחרונה התחדש העניין בהם, לא רק בקרב מלומדים ואנתרופולוגים . כאשר אתה בוחן סיפור בודד, זה כמו להתיר כדור מצמר קסמים שניתן על ידי עוזרים מופלאים מסוימים לגיבורים ולגיבורות נועזים . אתה פורם אותו, ומוסיף לפרום, הולך אחורה בזמן, ועוד אחורה, לתקופה עתיקה שקדמה הרבה להולדת האסלאם, ואז עוד אחורה, ואתה מוצא את עצמך במרחק אלפי שנים מזמנך, ועדיין, החוט משתחרר עוד ועוד בלי שרואים את קצהו . לאחרונה, אחיה של אמינה, אידריס שאה, פרסם אוסף שנקרא ׳סיפורי עולם׳, אשר מהווה כיום את הספר המקיף ביותר בנושא הזה . הספר מראה כיצד סיפור יכול לנוע, לא רק בזמן אלא גם בחלל, ויכול להימצא בכל מקום בעולם . למשל, סיפור סינדרלה שלנו : חוקר אחד הראה בסוף המאה התשע עשרה ששלוש מאות שנים של היסטוריה של סיפור זה הפיקו שלוש מאות ארבעים וחמש גרסאות שלו . הגרסה שנמצאת בסיפורי עולם של אידריס שאה אינה אלא אגדה שמוצאה אצל ילידי קנדה המזרחית הקדומים . הספר שלפנינו מחולק לשני החלקים שונים אשר מדגימים היבטים שונים של ההיסטוריה של סיפורים כאלה . חלק אחד הוא סיפורים עצמאיים, שזהו פורמט שאולי קל יותר למוח המערבי לגשת אליו, כיוון שהם נפרדים ואין קשר ביניהם ; ואילו החלק האחר בספר מורכב מסיפורים שארוגים יחד זה בזה עד אין קץ, צורה סוּפית של קלאסיקה, חדשה לקהל הקוראים בספרות הפופולרית במערב, ואינה מוכרת גם בחוגים שלא התמחו במיוחד בסוגה זו . ״הסיפור על ארבעת הדרווישים״, כמו גם יצירות סוּפיות אחרות, נוצר כדי למחיש את הרעיון הסוּפי שהכול קשור באין סוף אופנים . בארבעת הדרווישים, סיפור אחד מוביל לאחר, הרפתקאה אחת מולידה את הבאה, עד שפתאום מתחוור לך ששכחת היכן הכול התחיל ואתה חייב לחזור
|
|