|
|
עמוד:יד
דיאלוג יי מדרישת הממסד הכנסייתי מגלילאו שלא להציג את שיטת קופרניקוס כאמת פיזיקלית ( על כך בהמשך המבוא ) ; סאלביאטי אינו נלאה לתאר — ובכישרון רב — את יתרונות הגישה הגיאודינמית ואת חסרונות השיטה הגיאוצנטרית, ובכל זאת הוא מכנה את שיטת קופרניקוס "גחמה מתמטית" ומתעקש באוזני סימפליצ'יו : "הנני חסר פניות ביחס לדעות אלו, ובדומה לשחקן אני מתחפש לקופרניקוס בתמונות המחזה שאנו מציגים" ( עמ' 251 ) . ניסיונותיו של גלילאו להסוות את תמיכתו בהשקפת קופרניקוס, שלא שכנעו את האינקוויזיטורים בעת משפטו ואינם נראים משכנעים היום, ניכרים לכל אורך הספר . גם הומור לא נעדר מחיבור זה, בייחוד על חשבונו של סימפליצ'יו האומלל : כשסאגרדו מתלונן שהוא מבולבל משום שאינו מבין את כל הסברו המורכב של סאלביאטי, ומציין בקנאה שסימפליצי'ו אינו נראה מבולבל כלל, עונה לו האחרון : "אתה מבולבל . . . [ מפני ] שאתה מבין חלק מהדברים שאמר עכשיו אדון סאלביאטי, וחלק אחר אינך מבין . . . אני אינני מבולבל, אך לא מהסיבה שאתה חושב, כלומר לא מפני שאני מבין הכל ; להפך, זה קורה מפני שאיני מבין מאומה" ( עמ' 433 ) . כל אלה הופכים את דיאלוג לחיבור שלצד היותו מאלף ושופע אינפורמציה וטיעונים מחוכמים הוא גם מהנה לקריאה . 'דיאלוג' ופיזיקת אריסטו אריסטו היה מגדולי הפילוסופים של יוון העתיקה . הגותו השפיעה עמוקות על התרבות המערבית, וספריו שימשו כתשתית הבסיסית לחומר הלימוד באוניברסיטאות אירופה למן הקמתן במאה השתים-עשרה ועד למאה השבע- עשרה . הפיזיקה של אריסטו גרסה כהנחת יסוד מובנת מאליה שכדור הארץ נייח וניצב במרכז היקום . לפיכך היא שימשה היטב ( לכאורה ) את המתנגדים הרבים לשיטתו הגיאודינמית-הליוצנטרית של קופרניקוס, עד אשר במהלך המאה השבע-עשרה — גם בזכות פרסום דיאלוג — הלכה וגברה ההכרה שעיקרי השקפת קופרניקוס מוצדקים, ולטיעונים האריסטוטליים ששימשו להפרכתה אין אחיזה במציאות . אחת מאבני היסוד של פיזיקת אריסטו היא ההבחנה הקטגורית — דיכוטומיה של ממש — בין הארץ ובין השמים . אליבא דאריסטו, כדור
|

|