|
|
עמוד:יג
מבוא יי אוזניו תמיד כרויות יותר להסבריו של סאלביאטי ; וסימפליצי'ו — ששמו איננו רק הגרסה האיטלקית של השם סימפליקיוס, אלא מילה באיטלקית שפירושה בקירוב "טיפש" — מגלם את הפילוסוף האריסטוטלי השמרן, החסר ידע בסיסי במתמטיקה ( כהודאתו שלו ) , ומנהל מלחמת מאסף אבודה לטובת שיטת תלמי שאבד עליה הכלח . דיאלוג מחולק לארבעה "ימים" של שיחה, שכל אחד מהם מוקדש לנושא אחר . היום הראשון מוקדש להתקפה חריפה על פילוסופיית הטבע האריסטוטלית, שסתרה לחלוטין את הנחת תנועת הארץ ולמעשה עמדה בבסיס הקוסמולוגיה הגיאוסטטית שהייתה מקובלת באותם ימים . היום השני מוקדש להגנה על טענת קופרניקוס שכדור הארץ נע על צירו אחת ליממה לכיוון מזרח, בניגוד להשקפת תלמי שלפיה כל גרמי השמים הם שנעים מערבה סביב כדור הארץ הנייח ומשלימים סיבוב אחת ליממה . היום השלישי נועד להגנה על טענת קופרניקוס שהארץ היא שמקיפה אחת לשנה את השמש המצויה במרכז היקום, ולא ההפך, כטענת תלמי . היום הרביעי — הפרק הקצר מכולם — מוקדש לתיאור התופעה ששכנעה את גלילאו מלכתחילה בנכונותה של השקפת קופרניקוס : הגאות והשפל . בחירתו של גלילאו בצורת הדיאלוג לספרו — כדוגמת כתבי הפילוסוף היווני אפלטון, ובניגוד מוחלט לסגנון הפורמלי-יובשני של תלמידו אריסטו — משמעותית מאוד . כמו כן, בניגוד לספרים שסימנו את התחלתן וסיומן של שתי המהפכות — חיבוריהם של קופרניקוס וניוטון — השפה שבה נכתב דיאלוג איננה לטינית, שפת המלומדים, אלא איטלקית . קהל היעד של חיבור זה לא היה קהילת המדענים המצומצמת בלבד אלא ציבור המשכילים כולו, ואותו ביקש גלילאו לשכנע בסגולותיה של שיטת קופרניקוס ובמגרעותיה של האסטרונומיה הגיאוצנטרית- גיאוסטטית . גלילאו גם סבר מן הסתם שיהיה לקוראים קל יותר לרדת לעומקן של הסוגיות הנידונות בספר אם אלה לא תתוארנה בלשון יבשה אלא "תישמענה" מפי דמויות אנושיות — האחת מעוררת הערכה, השנייה מעוררת הזדהות והשלישית מעוררת בוז ורחמים . צורת הדיאלוג, והאופי העוקצני לעתים של חילופי הדברים — בייחוד מצד סאלביאטי, הנהנה להתנשא על סימפליצ'יו ולסנוט בו — יוצרים אפקט דרמטי ורטורי המוסיף אף הוא לעוצמת הדיון הפולמי המתנהל מעל דפי דיאלוג . את האפקט הזה מחדדת גם העמדת הפנים הברורה מצד סאלביאטי, הנובעת
|
|