|
|
עמוד:ח
דיאלוג ח של פילוסופיית הטבע — חיבור שכלל לראשונה שיטה פיזיקלית שלמה וקוהרנטית שהיה בכוחה להדיח באופן סופי ומוחלט את הפיזיקה האריסטוטלית הישנה . המונח "המהפכה המדעית" מציין אם כן את המעבר מהפילוסופיה של הטבע שהתבססה על כתבי אריסטו לפיזיקה הניוטונית . המועד שנחשב לתחילת המהפכה המדעית הוא ,1543 שנת פרסום הספר על הסיבובים של גרמי השמים מאת האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס . בספר זה פורטה הקוסמולוגיה הגיאודינמית וההליוצנטרית, כלומר ההשקפה שכדור הארץ הוא כוכב לכת הנע אחת ליממה סביב עצמו, ואחת לשנה סביב השמש הניצבת במרכז היקום . מטבע הדברים, פרסומו של חיבור זה גם נתן את האות לתחילת המהפכה הקופרניקנית — התהליך שבתומו התקבלה ברבים קוסמולוגיית קופרניקוס ותפסה את מקומה של הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית-גיאוסטטית, שרווחה עד אותה עת ( מאז העת העתיקה ) וגרסה שכדור הארץ נייח וממוקם במרכז היקום . כבר בימי אריסטו, במאה הרביעית לפנה"ס, נהגתה שיטה קוסמולוגית גיאוצנטרית-גיאוסטטית פשוטה יחסית שהניחה שגרמי השמים מונחים על גבי קליפות ( ספירות ) כדוריות המסתובבות סביב הארץ הנייחת — אך שיטה זו סבלה מפגמים רבים ולא הצליחה לספק ניבויים מהימנים של מיקומי הכוכבים וכוכבי הלכת . כחמש מאות שנה לאחר מכן פיתח האסטרונום היווני-מצרי תלמי מאלכסנדריה קוסמולוגיה גיאוצנטרית-גיאוסטטית מורכבת ומדויקת הרבה יותר . קוסמולוגיה זו עדיין שימשה בהצלחה מרובה את האסטרונומים בימיו של גלילאו, ולכן שתי "שיטות העולם הראשיות" הנקובות בכותרת דיאלוג הן זו של קופרניקוס וזו של תלמי . את סיום המהפכה הקופרניקנית נהוג לתארך למועד השלמתה של המהפכה המדעית, עם הופעת ספרו של ניוטון ב- 1687 , אך חשיבותה של המהפכה הקופרניקנית אינה מצטמצמת לתפקיד המרכזי שנודע לה בתמורה שחלה במדעים הפיזיקליים . זיגמונד פרויד, למשל, טען כי סילוק משכן האדם ממרכז היקום הוא הפגיעה הראשונה מבין שלוש הפגיעות הגדולות שספגה הגאווה האנושית, לפני תורת האבולוציה של צ'רלס דרווין וגילוי התת-מודע בידי פרויד עצמו . לא בכדי המהפכה המדעית והמהפכה הקופרניקנית חופפות זו לזו מבחינת טווח הזמנים, שכן יש ביניהן קשר הדוק . אחד התמריצים העיקריים לפיתוח פיזיקה חדשה, שלימים תדיח אחת ולתמיד את התיאוריה האריסטוטלית, היה שאיפתם של טובי המדענים במאה השבע-עשרה לכונן תיאוריה פיזיקלית שתיתן מענה הולם להתנגדויות המשכנעות
|
|