|
|
עמוד:8
מלחמות הבג״ץ | 8 הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים . שנית, הם דרשו לפסול את ההסכם הקואליציוני בשל סעיפים לא חוקיים שנכללו בו . אך לא רק גורלה של ממשלת נתניהו-גנץ עמד על כף המאזניים בעת הדיון בעתירות, אלא גם הסוגיה העקרונית והנפיצה של סמכויות בית המשפט העליון . בעשור השני של המאה ה- 21 הלכו והתחזקו הכוחות, בעיקר במחנה הימין, שקראו לקיצוץ הסמכויות של בית המשפט העליון, לשינוי שיטת מינוי השופטים ולחקיקת "פסקת ההתגברות" שתאפשר לכנסת שלא להישמע לפסיקות בית המשפט . בממשלת נתניהו הרביעית ( 2015 - 2020 ) ניכרה קפיצת מדרגה במאבק זה . שרת המשפטים איילת שקד הציבה את שינוי הרכב בית המשפט העליון בראש סדר היום שלה, ואמיר אוחנה, שהחליף אותה ביוני 2019 , הודיע בראיון הראשון שהעניק לתקשורת, בעוד היועץ המשפטי לממשלה בוחן אם להעמיד את נתניהו לדין, כי אין לציית לכל פסיקה של בג"ץ . לאחר הכרעת היועץ, וככל שהתקרב מועד משפטו של נתניהו והתגבר החשש שייפסל מלכהן כראש ממשלה, הגבירו מבקרי בית המשפט העליון את מתקפותיהם . שבועות ספורים לפני הדיון בעתירות נגד הקמת ממשלת האחדות דן בית המשפט בתיק טעון פוליטית אחר . 61 חברי כנסת ביקשו להחליף את יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, אך זה סירב לכנס לצורך כך את המליאה . כאשר בג"ץ הורה לאדלשטיין לכנס את הכנסת באופן מיידי, פוליטיקאים מהימין לא נשארו שווי נפש . "בית המשפט השתלט באופן רשמי על הכנסת", הכריז השר יריב לוין, "ומהיום הפך העליון את יושב ראש הכנסת לחותמת גומי, כאשר את הכנסת והמליאה מנהלים שופטי העליון" . "בתוך אחד המשברים הקשים ביותר מאז קום המדינה", אמר השר בצלאל סמוטריץ', "מנסה המערכת המשפטית לבצע הפיכה שלטונית במדינת ישראל . לא פחות" . במקום לקיים את החלטת בית המשפט בחר אדלשטיין להודיע על התפטרותו . עוד באותו יום התכנס בית המשפט והכריע כי אף
|
|