|
|
עמוד:12
מקדשו של האדם המיואש [ 12 ] בעיה דומה קיימת גם בנוגע לספרו של בנימין פונדן, המצוטט כאן על פי הקיצור ׳פונדן, שיחות עם שסטוב׳ ( את הספר המלא אפשר למצוא בקישור המובא בהערה לעיל ) . הספר נדיר, ולכן בצד מספרי העמודים אציין גם את תאריכי השיחה . * * * הערה בנוגע לזהות הצייר בדימוי עטיפת הספר אף שלצד הציור שבעטיפת הספר צוין שמו של הצייר דידייה בארה, נראה שיש לתקן ולומר שהציור הוא מעשה ידיו של הצייר פרנסואה דה נומה 1593 - 1623 בקירוב, ולא כמו שצוין באתר שממנו נרכשו הזכויות לפרסום הציור . כדי לאמת את הבחנתי ולהכריע בעניין, נשענתי על עזרתה הנדיבה של פרופ׳ מריה רוסריה נאפי, מומחית בתחום, מהמִנהלת האזורית של משרד התרבות למורשת התרבות והנוף של קמפניה, שעסקה רבות במלאכת הפרדת עבודותיהם של דה נומה ובארה . עד תחילת המאה העשרים בעצם לא הובחנו הציורים של השניים, והם שויכו לשם שלישי . נומה ובארה חלקו גם ביוגרפיה דומה . שניהם נולדו במץ שבצרפת והיגרו בזמנים שונים לנאפולי, שבה הייתה פעילותם העיקרית . בארה הועסק בסטודיו של נומה וסייע לו בעבודתו, ולפעמים חתמו השניים בפסֵידונים – מה שהוסיף לבלבול המתמשך . ובכל זאת יש הבדל רב בין הסגנון הייחודי של דה נומה ובין זה של בארה . דה נומה, שכונה גם ׳האב הנשכח של הסוריאליזם׳, ידוע בחיבתו לנושאים מוזרים, בדרך כלל להריסות של מבנים רומיים בנוף כמעט סוריאליסטי ולעיתים פוסט-אפוקליפטי . האנשים הם דמויות זעירות, השמיים מעוננים והקצוות לא ברורים . גם כשהוא משחזר מאורעות תנ״כיים עיקר ההתמקדות היא בסיפורים שוליים שמבשרים ניפוץ אלילים והרס מקדשים . יצירותיו ׳התגלו׳ בראשית המאה העשרים בקרב המכוונים לסוריאליזם ול׳ארט ברוט׳, ובהם הסופר הצרפתי אנדרה ברטון, שסבר שעבודותיו של האומן סימפטומטיות לסכיזופרניה .
|
|