דברי הקדמה

עמוד:10

מקדשו של האדם המיואש [ 10 ] מחשבתו של שסטוב על יצירתם של יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין ולחשוף את הקשר העמוק בינם לשסטוב, קשר שיכול להציג את עבודתם באור חדש . עוד מצאתי שיש לבחון מחדש את הזיקה בין שסטוב לאיש הרוח הלל צייטלין ( שמבין שלושתם היה עד כה מי שזוהה עם שסטוב ) . התמודדותו של צייטלין עם מחשבתו של שסטוב מספרת לנו סיפור על מאבק רוחני שליווה את צייטלין במשך תקופה ארוכה בחייו . אני מקווה שבאמצעות ספר זה אצליח להסיט במקצת את ההיסטוריה ממסלולה ולהשיב את הפילוסופיה של שסטוב לשיח של ימינו, ולו רק כדי שנוכל לראות עד כמה היא רלוונטית היום לא פחות משהייתה בזמנה ולהיווכח כי הייתה פה למעשה כל הזמן, אך לא ידענו לקרוא לה בשמה . לצערי לא אוכל לתת בספר זה פרשנות מלאה להגותו של שסטוב . עוד נראה כי הוא עצמו ניסה להתרחק מרעיונות מפורשים שעלולים להתפרש כ׳שיטה׳ . ואולם כדי שאוכל בכל זאת למסור משהו מרעיונותיו ולתאר את טענותיו כמכלול נאלצתי לקבוע הנחות ולמתוח קו מקשר ביניהן . מסיבה זו הרביתי לצטט את שסטוב עצמו, כדי שהקורא יוכל לשמוע את נימת קולו מעבר להסברים, ולא פחדתי לחזור על טענות בהקשרים נחוצים . אני מתנצלת מראש על כל טעות שעשיתי, אם בתיאור, אם בטענות, ואם היה זה עולמי הפנימי שלקח את המושכות . וכאמור, מאחר שלא יכולתי להידרש בספר זה למכלול ההגות של שסטוב, שהיא רחבה ומסועפת, תמצאו בו אולי רק חלק מההשלכות הפילוסופיות שמחשבתו מציעה . * * * חיבור זה מבוסס על עבודת המוסמך שלי לתואר השני שהוגשה בשנת ,2017 ולא היה יכול לצאת לאור בלי תמיכתם של כמה אנשים יקרים . בראש ובראשונה תודתי נתונה לפרופ׳ יונתן מאיר, ששימש לי מנחה, ומעלותיו של חיבור זה נתונות במידה רבה גם

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר