|
|
עמוד:14
ג . לזהות ולמפות את התמורות שהתרחשו בדגם הקיבוץ המסורתי מאז ייסודו ועד לימים אלה, תוך התייחסות ל''אבני הבניין" מצד אחד, ולהשפעתם של השינויים בתנאי הסביבה החיצונית על תמורות אלה, מן הצד האחר . ד . לבחון אם התמורות שחלו במבנה הקיבוץ יכולות להוביל להתנגשות עם ערכי היסוד המהותיים המגדירים את זהותו הייחודית, ואם כן, מה הן החלמות העיקריות שאיתן יצטרכו להתמודד הקיבוצים שירצו לשמר את זהותם כמערכת חברתית ייחודית מובחנת ? בחינה זו נעשית בשני מישורים : 1 . המישור הפניםקיבוצי ) הערכי ( : האם התמורות שחלו במבנה הקיבוץ מאפשרות לשמר את זהותו הייחודית של הקיבוץ, כפי שהיא מוגדרת באמצעות ערכי היסוד ? 2 . המישור החוץקיבוצי ) המשפטי ( : האם הדגמים המתפתחים עקב תהליכי השינוי עדיין תואמים את ההגדרה החוקיתמשפטית של הקיבוץ במתכונתה הקיימת, או לחלופין האם יש בסיס להניח שהממסד הממלכתי יסכים בעתיד לתת לגיטימציה למבנה שונה של קיבוץ באמצעות התאמה של המסגרות המשפטיות ? ה . על סמך ממצאים אלה להצביע על תנאי הסף המאפשרים, במציאות המשתנה, לשייך יישוב נתון לסוג התאגיד המשפטי המוגדר כ"קיבוץ", ולגזור בהתאמה דגמים "קבילים" של קיבוץ עתידי, אשר מצד אחד יישא את עצמו כלכלית, ומן הצד האחר יתקיימו בו עקרונות יסוד ) ערכיים ומשפטיים ( של קיבוץ . כל זאת לעומת קיבוץ שאיננו נושא את עצמו כלכלית ונדון לניוון, ולעומת יישוב החורג ממסגרת עקרונות היסוד הקיבוציים ומאבד את הגדרתו הערכית והמשפטית כ"קיבוץ" . שיטת העבודה בעיקרו, נשען חיבור זה על ידע קיים ממחקרים קודמים ומאיסוף מידע בכתב ובעלפה ממקורות לאמחקריים, כגון מסמכי מדיניות, מסמכים משפטיים ושיחות עם בעליתפקידים במערכת הקיבוצית . בשל מגבלות שונות לא ניתן היה לערוך מחקר שדה בקיבוצים עצמם . עיקר העבודה מתמצה אפוא בניסיון לזהות ולהסביר את יחסי הגומלין בין הסביבה החיצונית לבין המערכת הפנימית של הקיבוץ, 14
|
|