|
|
עמוד:12
ביטוי בתחומים שונים ובדרכים שונות, חלקן ישירות וחלקן עקיפות . דוגמה אחת לכך, הלקוחה מן התחום הכלכלי, היא המעבר ממשק לאומי ברמת פיתוח נמוכה, הנשען על חקלאות ותעשייה מסורתית, למשק מודרני, מגוון, עתיר ידע וטכנולוגיה ומשולב בכלכלה העולמית, שאפשר גם לקיבוץ לגוון את הבסיס הכלכלי ולפתח ענפים המיועדים גם ליצוא . דוגמה אחרת, מן התחום החברתי, היא התחזקות מעמדו של הפרט מול הכלל בחברה הישראלית, המשפיעה גם על התנהגותם וציפיותיהם של חברי הקהילה הקיבוצית . דוגמה נוספת היא הפיחות במעמדו וביוקרתו הציבורית של המגזר הכפרי בעקבות סיומו של מפעל ההתיישבות, המשתקף בין היתר בהדגש המטרופוליני של תכניות המתאר הארציות ) תמ"א / 31 ותמ"א / 35 ( משנות התשעים . החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המאפשרות לקיבוצים להקים בתחומם שכונות קהילתיות, מחייבות גם הן היערכות פנימית חדשה של היישוב הקיבוצי . תמורות אלה הן ברובן בלתי הפיכות ומידת ההשפעה של המערכת ההתיישבותית כולה על אופיין ועל כיווניהן היא מועטה ומתמעטת . אין ספק כי בכל שנות קיומו ניסה הקיבוץ להסתגל במידה זו או אחרת לסביבה המשתנה . תהליך התיעוש או פתיחת שערי ההשכלה האקדמית בפני החברים הם רק דוגמאות אחדות מני רבות המעידות על כך . ואולם קצב ההסתגלות היה לעתים איטי מדי, בעיקר משום שה"מטרייה" הממלכתית שהגנה על הקיבוצים גם מנעה מהם חשיפה מלאה לסביבה . כשהוסרה ה"מעטפת התומכת" מצאו הקיבוצים את עצמם ב"שדה משחק" חדש, שפועלים בו "כללי משחק" אחרים כללי השוק . כדי לשרוד ולהתפתח בתנאים החדשים שנוצרו חייבים הקיבוצים להתאים את דרכי הפעולה שלהם לכללי המשחק האלה . התאמה זו נדרשת בראש ובראשונה במישור הכלכלי . בסיס כלכלי איתן ויציב הוא תנאי הכרחי לקיומו של הקיבוץ ובלעדיו גם זהותו הייחודית לא תוכל להתקיים . מתברר כי, במציאות החדשה שנוצרה, לא תמיד יש הלימה בין התנאים הדרושים לפיתוח הבסיס הכלכלי, לבין עקרונות היסוד הערכיים והמבניים של הקיבוץ, ועל כן יש צורך למצוא איזון מחודש בין כל המרכיבים של דגם היישוב הקיבוצי . איזון כזה כרוך בין היתר בהכנסת שינויים במבנה הפנימי של הקיבוץ וביחסי הגומלין שבינו לבין חבריו . גם במהלך זה אין הקיבוץ חופשי לפעול בהתאם לרצונות חבריו 12
|
|