|
|
עמוד:3
3 מתנועה רעיונית ומחוסרת אתגרי הגשמה, הפכה הציונות בתוניסיה לתנועה מגשימה בעצם ימי מלחמת העולם השניה, מלחמה שהטביעה את חותמה העז בששת חודשי הכיבוש הגרמני בתוניסיה ) מנובמבר 1942 עד מאי 1943 ( . היא כבר גילתה את אופיה החילוני של התנועה הציונית העולמית ונאבקה להסרת איההבנות של ההסתדרות הציונית העולמית לצרכיה הספציפיים של יהדות תוניסיה . בקהילה היהודית החל תהליך דמוקרטיזציה בסוף שנת ,1921 בבחירת מוסדותיה, שהיו לפני כן ממונים על ידי השלטונות . צעד זה בא במסגרת הרפורמות הדמוקרטיות שחוללו השלטונות הצרפתיים בכל המוסדות התוניסאיים . על אף הפער המעמדי הקיים, התפתחה בקהילה מערכת מסועפת של עזרה הדדית . ליד בתי הספר התורניים המסורתיים הלך וגדל מספר התלמידים בבתי הספר של ה"אליאנס" בהם רכשו,נוסף לידע מצומצם בעברית וביהדות, השכלה כללית רחבה . צעירים יהודיים רבים יותר ביקרו בבתיהספר הכלליים הצרפתיים מספרם הגדול של המשכילים היהודיים נתן את אותותיו בקידום הפעילות החברתית הכלכלית והפוליטית שלהם בקרב כלל הציבור . הם פעלו רבות, בשדה העתונות ביו בשפה היהודיתערבית ובין בשפה הצרפתית, ובקרב האיגודים המקצועיים והארגונים הפוליטיים . רב היה מספרם בהנהגות מפלגות השמאל ובמידה קטנה יותר בהנהגת האיגודים המקצועיים . כך הצליחו לבטא זיקתם לבעיות הזמן והשעה .
|
|