|
|
עמוד:9
6 . לקחי המלחמות והמערכה המדינית שלאחריה מחייבים את ישראל שלא לחזור לקווי יוני ,1967 שנמחקו על ידי מלחמת ששת הימים אשר נכפתה על ישראל, ואינם יכולים להוות יותר גבולות בני הגנה לישראל . בחתירתה לשלום תיאבק ישראל לגבולות בטחון אסטרטגיים להגנת קיומה ולסיכול כל נםיון תוקפנות אפשרית . 7 . לשם השגת שלום בגבולות בני הגנה, מוכנה ישראל למו"מ עם כל אחת מן המדינות השכנות, ללא תנאים מוקדמים וללא נסיונות כפייה מכל צד שהוא, תוך נכונות לוויתורים טריטוריאליים . תפיסה זו הדריכה את הקיבוץ בהיותו שותף לעיצוב המדיניות של מפלגת העבודה, המערך והממשלה, כפי שבאו לביטוי בי"ד העיקרים של מפלגת העבודה, במצע המערך ובהחלטות הממשלה . כן הנחתה תפיסה זו את הקיבוץ המאוחד בפעולתו להגשמת התכניות הכוללות של ההתיישבות ברמת הגולן, בבקעת הירדן, בערבה, בחבל רפיח, בגוש עצי וו, באיזור ירושלים, במדבר יהודה ובמרחב שלמה . זאת מתוך הכרה כי קיימת זהות בין מרחבי ההתיישבות לבין גבולות הבטחון והשלום . 8 . הסכם השלום עם ירדן יושתת על קיום שתי מדינות עצמאיות : ישראל ובירתה ירושלים המאוחדת, ומדינה ערבית ירדניתפלשתינאית ממזרח לה, בה יכולה וצריכה לבוא לידי ביטוי הזהות העצמית של הפלשתינאים והירדנים, תוך שלום ושכנות טובה עם ישראל, בגבולות שיקבעו במו"מ בין ישראל ivpi . מדינה זו לא תוכל לקום באמצעות אש"ף, שמגמתו חיסול מדינת ישראל הריבונית . 9 . הקיבוץ המאוחד יחזק את ידי הממשלה בהתנגדותה למדינה נוספת ממערב לירדן . 10 . בירושלים המאוחדת יקוימו, כבעבר, זכויותיהם האזרחיות והדתיות של כל תושביה, ללא הבדל דת ולאום . בהסדרי השלום יובטח המעמד הדתי המיוחד של המקומות הקדושים לאיסלם ולנצרות, בהנהלתם העצמית . 11 . הסכמי הפרדת הכוחות עם מצרים וסוריה וכן הסדר הביניים עם מצרים, סייעו למניעת התחדשות המלחמה והמשכה, וליצירת תנאים לחיזוקם של גורמים המסייעים להתקדמות השלום . ישראל נכונה לפתוח במו"מ עם שכנותיה על הסכם כולל, או לפחות על הסכם בדבר ביטול מצב המלחמה בדרך אל השלום, והנורמליזציה של היחסים .
|
|