|
|
עמוד:9
9 אלבּ תיות העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה ַ זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . בספר אלבתיות : על פגיעה ביחסי אם-בת והתהוות העצמי בצל טראומה מאת ענבל שרביט זמיר, מוצג אחד מנושאי הטאבו העמוקים ביותר בתרבות האנושית - הפגיעה הרגשית של אם בבתה . המחברת טובעת מונח חדש, "אלבתיות" ( undaughterness ) , להמשגת מצב קיומי ייחודי שבו בת גדלה בהיעדר זיהוי, הכרה ואהבה אימהית, מצב שמותיר אותה במעין ריק זהותי . היא חסרה מעמד של בת במלוא מובן המילה, אך גם לא משוחררת מהכמיהה העמוקה לקשר אימהי . הספר מבוסס על מחקר איכותני הכולל ראיונות עם 11 נשים שחוו פגיעה רגשית מצד אימהותיהן, לצד ניתוח תיאורטי המשלב תובנות פסיכואנליטיות עם הגות פילוסופית ביקורתית . התרומה הייחודית של המחקר טמונה בשילוב הבין-תחומי החדשני שהוא מציע - גישור בין הפסיכואנליזה של קליין, ויניקוט וביון לבין הפילוסופיה של השפה של ויטגנשטיין והגות פמיניסטית עכשווית . שרביט זמיר אינה מסתפקת בתיאור קליני של הפגיעה אלא בוחנת כיצד השפה עצמה הופכת לזירת הפגיעה והריפוי כאחד . היא מראה כיצד תופעות כמו גזלות דעת ( gaslighting ) , שליטה נרקיסיסטית וביטול רגשי יוצרים מצב שבו הבת מאבדת לא רק את תחושת הערך העצמי אלא את עצם היכולת לנסח את חוויית הפגיעה במילים . המונח "אלביתי" ( unheimlich ) של פרויד מקבל כאן משמעות חדשה - האם שאמורה להיות "בית" הופכת למקור של זרות מאיימת . ייחודה של המחברת הוא בעמדה האתית האמיצה שהיא נוקטת בספר זה - להעניק קול לחוויה שהושתקה באופן כפול, גם על ידי התרבות שמקדשת את דמות האם וגם על ידי הנפגעות עצמן
|
|