|
|
עמוד:8
8׀ שיין פאריש התכוון לשנים-עשר אנשים שעובדים שמונים שעות בשבוע כבר שנים רבות . כשאמר, "כל מה שיש לנו", הוא התייחס להשקת התוכנית החשובה ביותר שהסוכנות הזאת עמדה להוציא לפועל זה כמה דורות . יצאתי מפגישתנו הקצרצרה כשראשי סחרחר . באותו לילה התחלתי לשאול את עצמי שאלות שהמשיכו להעסיק אותי במשך עשור . איך אפשר לשפר את כושר השיפוט ואת שיקול הדעת ? מדוע אנשים מקבלים החלטות גרועות ? מדוע אנשים מסוימים משיגים בעקביות תוצאות טובות יותר מאלה שמשיגים אנשים אחרים המחזיקים באותו המידע ? איך אוכל להגיע להחלטה נכונה לעתים קרובות יותר, ולהפחית את הסבירות לקבלת תוצאה גרועה שעלולה לעלות בחיי אדם ? עד לשלב הזה בקריירה שלי, המזל האיר לי פנים בדרך כלל, אך למרות רצוני להמשיך וליהנות ממזלי הטוב, רציתי גם להסתמך פחות על המזל . אם קיימת שיטה לחשיבה צלולה ולשיפוט נבון — רציתי לרתום אותה לטובתי . אם אתם כמוני, הרי שאף אחד לא לימד אתכם מעולם איך לחשוב או לקבל החלטה . אין בבית הספר שיעור בשם "מבוא לחשיבה צלולה" . נדמה שכולם מצפים שכבר תדעו איך לעשות את זה, או שתפתחו יכולת כזאת בכוחות עצמכם . אף על פי כן, מתברר שללמוד כיצד לחשוב — לחשוב בצלילות — זו משימה קשה להפליא . בשנים שלאחר מכן קיבלתי על עצמי משימה : ללמוד איך לחשוב בצורה טובה יותר . בחנתי כיצד אנשים אוספים מידע, שוקלים את החלופות העומדות בפניהם ומיישמים הלכה למעשה את החלטתם, וכיצד התוצאות החיוביות או השליליות שהם משיגים נובעות ממעשיהם . האם יש אנשים שהם פשוט חכמים יותר מאחרים ? או שמא יש להם שיטות מוצלחות יותר ודרכי פעולה עדיפות מלשאר ? ברגעים המכריעים, האם אנשים בכלל מודעים לאיכות החשיבה שלהם ? כיצד אוכל להימנע מאותן טעויות מובנות מאליהן ? נכחתי בישיבות שקיימו בעלי התפקידים הבכירים ביותר . ישבתי
|
|