|
|
עמוד:13
חרבות הכלכלה ׀ 13 להוביל למניעת הפלישה הרוסית לאוקראינה, למשל . דוגמה נוספת היא צפון קוריאה : אף שהמדינה מבודדת כלכלית כמעט לחלוטין, היא נותרה סוררת בנוף הגיאופוליטי הגלובלי . גם ישראל חוותה בעוצמה רבה את כישלון הגישה שרואה בכלים כלכליים כלי מדיניות ראשון במעלה . במשך שנים, כפי שיתואר בספר, ישראל נקטה גישה של "מנופים כלכליים תחילה" מול חמאס, תנועת הטרור שרצחה, אנסה וחטפה ישראלים חפים מפשע . במסגרת מדיניות זו אפשרה ישראל, בשנים שקדמו לטבח של 7 באוקטובר, להעביר לחמאס, תמורת שקט, מאות מיליוני דולרים בשנה בצורות שונות : משכורות לפקידים, דלק והעברות כספים ישירות לעניי הרצועה, בתקווה שהכסף יהווה תמריץ לחמאס לשמור על השקט גם בטווח הארוך . הגישה המקדשת כלים כלכליים על פני אלו הצבאיים קרסה למול הטבח הנורא שיזמה חמאס, ושברה את הקונספציה שכסף יכול לקנות שקט . המסר של הספר הוא, אם כן, מורכב . כמו השימוש בכוח צבאי, גם השימוש בכלים כלכליים הוא רב עוצמה, אך הוא יכול בהחלט גם להיכשל . לוחמה כלכלית היא גם חלק מהותי מהמערכה לפגיעה בארגוני הטרור, ולא רק ניסיון להשפיע על מדיניותם, כפי שספר זה יראה . הספר יתאר מערכת סנקציות בינלאומית רחבה, בהובלת ארצות הברית ובתמיכת ישראל, נגד פעילות כלכלית של מדינות אויב קיצוניות וארגוני טרור . במקרים כאלה, השימוש במנופים כלכליים משמש להגבלת פעילותם של שחקנים שליליים המאיימים על ביטחונן של ישראל ומדינות דמוקרטיות אחרות, ולא ניסיון כפייה לשינוי מדיניות . שימוש שונה בתכלית מהשימוש הסיני במנוף הכלכלי שתואר לעיל . מבנה הספר ותכליתו הספר מיועד גם לקובעי מדיניות ולעוסקים בדבר, אך בעיקר לציבור
|
|