|
|
עמוד:12
12 ׀ איל השקס הכלכלית מתבצעת באמצעות "מנופים כלכליים", כלומר, איום בפגיעה כלכלית או פגיעה בפועל בכלכלה של מדינת היעד . בעבר, מעצמה שהיתה רוצה להשפיע על מדיניותה של מדינה אחרת היתה מאיימת במלחמה או בנקיטת צעדים צבאיים . כיום נדמה שהמנוף הכלכלי הוא הכלי הראשון הנשלף מארגז כלי המדיניות — אם כי המלחמה הצבאית ה"קלאסית" עדיין נוכחת, כמובן . בפרפראזה על דברי האסטרטג הגרמני בן המאה ה- 19 , קרל פון 10 שלפיהם, "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים קלאוזביץ, אחרים", כלומר כלי מרכזי למימוש מדיניות, אפשר לומר, שכיום גם הכלכלה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים . ניכר שהכוח הכלכלי הוא גורם דומיננטי המניע תהליכים בזירה המדינית . ניתן להשתמש בכלי הכלכלי ממש כפי שמשתמשים בכלי הצבאי ; תכלית השימוש בכלי הצבאי נעה מהנחלת שינוי כפוי של מדיניות, דרך החלשת היריב ועד להתעצמות טריטוריאלית . התכלית של הכלי הכלכלי דומה מאוד : לחץ כלכלי יכול להביא לשינוי מדיניותה של מדינה יריבה, להחליש אותה ולפעול להתעצמות המדינה שהשתמשה במנוף הכלכלי . מעצמה ממולחת כמו סין מבינה זאת, ולכן בחרה בשנת 2017 להציג לעולם תצוגת תכלית של כוחה הכלכלי הגובר מול מדינה קטנטנה שהסתכסכה עמה . ונכון לשנת 2026 , מסין ועד ארצות הברית של טראמפ, הכוח הכלכלי מעצב את השיח הבינלאומי . אך מסר מרכזי נוסף של ספר זה מיוצג בסיפורה של פלאו . כפי שראינו, המהלך שנקטה סין דווקא לא השיג את האפקט הכלכלי והמדיני הרצוי לה . אמנם הושגה פגיעה כלכלית בפלאו, אבל היא לא היתה בלתי נסבלת עבור פלאו, וזו גם לא הפכה את עורה : היא נותרה במחנה של טייוואן . מכאן אנחנו למדים שלחץ כלכלי יכול להיות אפקטיבי, אך לא תמיד . מנופי הכלכלה אינם כול-יכולים . ניתן למצוא דוגמאות רבות לכישלונו של הכלי הכלכלי בהשגת מטרותיו . אדרבה, הדעה הרווחת היא שסנקציות, כדוגמה לסוג בולט של מנופים כלכליים, אינן עובדות . סנקציות לא הצליחו
|
|