|
|
עמוד:14
10 . לא מגיע לי כוח או כסף או אהבה - או כל רצון סודי אחר שלי . לא אנסה לשכנע אתכם שמגיע לכם להיות משפיעים . אני אפילו לא יודעת מה זה אומר . מה שאני כן יודעת הוא שהשפעה לא זורמת לאנשים שראויים לה, אלא למי שמבינים אותה ונוקטים בה . ובתוך זמן קצר היא תגיע לידיכם . אולי לא נראה שיש יתרון במצב שבו אנחנו גרועים במשהו שחשוב לנו - וצריכים ללמוד, להתאמן ולעבוד קשה עליו . אבל כאשר כישוריכם ישתפרו אתם תדעו בדיוק איך פיתחתם אותם ותוכלו לשחזר את התהליך ואפילו ללמד אחרים . אני יודעת את זה מניסיון אישי . • • • לא עברתי את הילדות ושנות העשרה בקלות על סמך חן שהפיל את כולם בקסמי . גדלתי במשפחה בוהמיינית ענייה, אני ואחותי ישנו בחדר השינה היחיד בבית הקטן ואמא שלנו ישנה על הספה . אמא שלי היתה אמנית עשירת דמיון, והיה כיף אדיר להיות במחיצתה . כשלא היה לנו כסף לגלידה, חיפשנו בשביל האופניים כסף קטן שהיקום השאיר בשבילנו . כשאמא עשתה קייטנה, היא שמה עלינו כיסוי עיניים והשאירה אותנו עמוק ביער עם מצפן ומפה טופוגרפית בלבד כדי שננווט לבד בדרך חזרה . כשאחותי או אני היינו צריכות יום חופש למען בריאותנו הנפשית, אמא היתה מבריזה מהעבודה ועושה איתנו פרויקטים באמנות . מכונת ניבוי עתידות מאוכל או דינוזאור בגודל מלא מחוטי ברזל ועיסת נייר . אמא לקחה אותנו לברים שבהם חבריה ניגנו בלהקות פאנק ולמסיבות שבהן עשו סיאנסים . הבית היה הרפתקה, אבל בבית הספר הייתי בודדה . אנשים דיברו לי מעל הראש כשפתחתי את הפה . תמיד . ההסבר היחיד שהיה לי הוא שגון הקול שלי, כנראה, נמצא באותו התדר כמו קולות הרקע של כדור הארץ . לא היה לי כישרון טבעי לרכישת חברים . המסע שלי למציאת השפעה התחיל בתיאטרון . הבנתי שאם אני 14 התנין והשופטהתנין והשופט
|
|