רניה ואני

עמוד:14

41׀ רניה שפיגל שאותם היינו שולחים לפעמים למשפחה בעיר . בתמורה קיבלנו מהם סוכריות . היו לנו תרנגולות, חזירים, אווזים, פרות וסוסים . לפעמים היו שוחטים חזיר ומעבדים את בשרו לנקניקים מעושנים . כאשר גדלתי מעט, הייתי יוצאת עם אחותי ליער ללקט תות שדה, ולפעמים אבא היה לוקח אותי כדי להראות לי כיצד עובדים בשדה . אבא מכר סלק סוכר לתעשיית הסוכר . אנשים הגיעו מהעיר לקנות את הסלקים . אמא היתה משוחחת איתם, עוזרת לאבא במשא ומתן, ולפעמים גם רכבה על הסוס . היא אהבה להלביש אותנו בתלבושות עממיות שונות, וכך לבושות, היינו נוסעות לטקסי הקציר בזלשצ'יקי ( Zaleszczyki ) , למשל, היכן ששרנו * שירים והתקבלנו על ידי ראש העיר . אינני זוכרת סכסוכים בין אבא לאמא, אבל נראה שנישואיהם לא היו מוצלחים, משום שאמי עזבה את אבי . הנושא מעולם לא עלה בשיחה, אך לבסוף אמא החליטה להתגרש . היא הביאה אותי ואת רניה אל הוריה בפשמישל ( Przemyśl ) , ואבא נשאר באחוזה . בפשמישל התגוררנו ברחוב סְלוֹבצקיֶגו ( Słowackiego ) 9 . זה היה אחד הרחובות הראשיים בעיר . סמוך לרחוב היה בית העלמין, לכן לא אחת עברו מתחת לחלונותינו לוויות . אך גם תהלוכות עברו בו, למשל בחג החוקה, ב- 3 במאי . נהגנו לעמוד במרפסת ולהשקיף למטה על תהלוכות ולוויות כאחת . לסבתי, אנה מייסטר ( Anna Meister ) , היתה באותו בניין חנות למכשירי כתיבה . היא מכרה ספרים, פנקסים, עפרונות וגלויות ברכה . ליד החנות היו בית מרקחת וחנות שהיו שייכים לאח של סבתי . הוא התגורר עם אשתו בקומה שלנו . סבתא וסבא החרימו אותם משום שסברו שלאישה יש מאהב, וזה לא היה מקובל עליהם . הדירה שלנו הכילה חדר שינה, שבו ישנו הסבים, וסלון גדול שבו ישנּו אנחנו, אני ורניה . בסלון עמד פסנתר ושולחן שעליו * באותה תקופה זה היה סטפן חֶבְּדָה ( Stefan Hebda ) ( שנעצר ב- 1936 . 9 . 4 ) .

מטר הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר