|
|
עמוד:12
12 אפס מאמץ הדרך נטולת המאמץ חיינו בנויים מרגעי גאות ושפל . מה שאנו עושים מתנהל לפיהם . יש זמנים שבהם נכון עבורנו להשקיע מאמץ מרוכז, ויש זמנים המיועדים למנוחה ולהתאוששות . אך כיום רבים מאיתנו משקיעים עוד ועוד מאמץ כל הזמן . המקצב הטבעי של עבודה ומנוחה הוחלף במאמץ שוחק בלתי פוסק . אנו חיים בתקופה הטומנת בחובה הזדמנויות רבות . אך החיים המודרניים דומים במובן מסוים לטיפוס הרים בגובה רב . בגובה כזה המחשבה מעורפלת והאדמה לא יציבה . האוויר דליל, ואפילו התקדמות מזערית גורמת לנו לתשישות גדולה . אולי אלה הם תוצאה של הפחד וחוסר הוודאות התמידיים בנוגע לעתיד . ואולי הסיבה היא הבדידות והניכור שאנו חווים, או דאגות וקשיים כלכליים . ייתכן שמדובר בתחומי האחריות הרבים ובלחצים אשר חונקים אותנו על בסיס יומיומי . תהיה הסיבה אשר תהיה, התוצאה היא שלא אחת אנחנו מתאמצים כפליים ומשיגים רק חצי . החיים קשים, קשים מאוד במובנים רבים . הם יכולים להיות מורכבים, כבדים, עצובים ומתישים . אכזבות הן קשות . לשלם חשבונות זה קשה . מערכות יחסים מתוחות הן קשות . לגדל ילדים זה קשה . לאבד אדם קרוב זה קשה . יש תקופות בחיינו שבהן כל יום הוא ממש קשה . הניסיון להעמיד פנים שספר כלשהו מסוגל להעלים את הקשיים האלו אינו ריאלי . לא כתבתי את הספר הזה על מנת לגמד את הקשיים, אלא כדי לסייע לכם להתמודד איתם ביתר קלות . ייתכן שהספר הזה לא יהפוך כל קושי למשהו שקל לפתור אותו או לשאתו, אבל אני מאמין שהוא מסוגל להפוך קשיים רבים לקלים יותר . נורמלי להרגיש מוצפים ומותשים לנוכח אתגרים גדולים וכבדי משקל . ונורמלי באותה מידה להרגיש מוצפים ותשושים לנוכח תסכולי היום-יום וטרדותיו . זה קורה לכולנו . ונדמה שזה קורה ליותר ויותר מאיתנו, לעתים קרובות יותר מכפי שקרה בעבר . למרבה הפליאה, בתגובה לתחושות אלו מקצתנו נשבעים לעצמם לעבוד
|
|