|
|
עמוד:10
10 אפס מאמץ אלא שעבודה כזו היא עצמה ההצלחה . הוא האמין שאם אדם יוצא מהמשרד בשעה חמש בערב, כנראה עבודתו אינה חשובה במיוחד . הוא הניח שבסופו של דבר עבודתו הקשה תשתלם לו . ואז, יום אחד, התעורר וגילה שהוא עובד בחברה שפשטה רגל . החברה היתה AIG , והשנה היתה 2008 . המניות שלו איבדו 97 אחוז משוויין . כל הלילות הארוכים שבילה במשרד, אין-ספור הטיסות המתישות לאירופה, לדרום אמריקה ולסין, כל ימי ההולדת והחגיגות המשפחתיות שהחמיץ — הכול היה לשווא . בחודשים שלאחר המשבר הכלכלי, מקגיניס לא היה מסוגל לצאת מהמיטה . הוא החל להתעורר מזיע בלילות . הראייה שלו היטשטשה, גם פיזית וגם נפשית . הוא לא היה מסוגל לראות בבהירות במשך חודשים ארוכים . הוא היה אבוד . נטול כיוון . מקגיניס סבל ממתח . הרופא שלו ערך לו סדרת בדיקות, ובמונית בחזרה מהרופא הוא עשה את מה שכינה ״עסקה עם אלוהים״ . הוא הבטיח לעצמו, ״אם אשרוד את המשבר הזה, באמת אכניס שינויים משמעותיים לחיי . ״ פטריק מזכיר את דמותו הטרגית של הסוס בספרו של ג׳ורג׳ אורוול, "חוות החיות" . הסוס היה העובד המסור ביותר בחווה, והפתרון שלו לכל 2 בסופו של דבר, כמובן, הסוס התמוטט בעיה היה, ״אעבוד קשה יותר . ״ מעבודת יתר ונשלח למשחטה . ״לעבוד קשה יותר היה הפתרון שלי לכל דבר,״ אמר פטריק מקגיניס . אבל לפתע, התשואה על עבודה קשה יותר נעשתה שלילית . אז מה היה ביכולתו לעשות ? עמדו בפניו שלוש אפשרויות . הוא היה יכול להמשיך לעבוד קשה, עד שהשחיקה תביא למותו . הוא היה יכול למתן את הקצב ולוותר על היעדים השאפתניים שהציב לעצמו . או לחלופין, הוא היה יכול למצוא דרך קלה יותר להשיג את ההצלחה שייחל לה . פטריק בחר באפשרות השלישית . הוא עזב את משרתו AIG-ב אך המשיך להעניק לחברה שירותי ייעוץ
|
|