|
|
עמוד:14
14 | אסטרטגיה וטקטיקה של מנהיגות 20 שנה, היתה פריסה של ימי שלום . משימתם העיקרית של אריות הים היתה להכשיר צבאות של מדינות אחרות . למעשה, העיסוק בקרב של ממש נראה לי ולרובנו בצבא חלום רחוק . המציאות היתה שצוותי הסילס — ושאר הצבא האמריקאי — היו שרויים במצב של שלום מאז סיום מלחמת וייטנאם . פירוש הדבר, שהמנהיגים לא עמדו למבחן של ממש . מנהיג מעולה של צוותי הסילס קיבל פחות או יותר אותן משימות והתקדם באותה מהירות כמו מנהיג גרוע . לא היתה ערובה לכך שמנהיג צוות, שהיה אמור להדריך את אריות הים הצעירים שלו, יהיה מנהיג מהסוג הראוי לחיקוי . ואם לא די בכך, לא כל המנהיגים מבקשים להדריך את הכפופים להם . יתרה מכך, אפילו המנהיגים הטובים ביותר יכולים להשקיע באמת מזמנם ומידיעותיהם רק בקומץ מאנשיהם . אפילו בעתות שלום יש המון עבודה אדמיניסטרטיבית, וגובר הסיכוי שההדרכה וההנחיה של המנהיג יידחקו לשוליים . בכל הנוגע לסילס הזוטרים, עליהם הוטלה החובה לשים לב . אך היו גם שפע של הסחות דעת . לא פעם היה חבר זוטר בצוות מתקשה להבין שהוא לא תמיד יהיה הבחור החדש — יבוא יום והוא יהיה מנהיג של מחלקת אריות ים, והוא חייב ללמוד כל מה שיוכל כדי שיהיה מוכן לרגע הזה . הייתי בר מזל . אכן היו לי מנהיגים גדולים שהשקיעו בי . הם הקדישו מזמנם להסביר לי דברים . הם דיברו איתי על אסטרטגיות וטקטיקות . כמה מאריות הים של וייטנאם סיפרו סיפורים בעלי לקחי מנהיגות טקטיים חשובים . הקשבתי, והסיפורים והלקחים הללו שקעו ונטמעו בי . לבסוף יכולתי להעמיד את תיאוריות המנהיגות שלמדתי למבחן הגדול — בקרב . לאחר מכן ערכתי את הלקחים האלה והעברתי אותם לסילס צעירים שהצטרפו לשורות . ניסיתי ללמד אותם כיצד להנהיג . מטרת המנהיגות נראית פשוטה : להניע בני אדם לעשות את כל הדרוש מהם כדי לסייע למשימה ולצוות . אך הפרקטיקה של המנהיגות שונה מאדם לאדם . לכל אדם יש ניואנסים של מנהיגות שעליו לחשוף לעצמו . המנהיגים שונים זה מזה . החסידים הנוהים אחריהם שונים זה מזה . עמיתים שונים זה מזה . לכל אדם יש מאפיינים אישיים משלו, אישיות שונה,
|
|