|
|
עמוד:10
אליעזר שלוסברג ומירב עקירב [ 10 ] עלי ספר לד - לה , תשפ"ה בירושלים הקימו הקראים קהילה משגשגת, המכונה במקורותיהם בשמות סמליים, כגון "אבלי ציון", "שבי פשע", ו"השושנים" . קהילה זו ניהלה עד לכיבוש הצלבני 4 3 על פי עקרונות הקראות . של העיר בשלהי המאה האחת עשרה חיי דת ורוח עשירים, בירושלים אף פעל לאורך רוב תקופה זאת בית לימוד ( "דאר ללעלם" ) קראי, שייסד במאה העשירית המדקדק הקראי אבו יעקוב יוסף אבן נוח, ובמסגרתו התפתחה מסורת 5 למדנית מיוחדת ומגוונת של המקרא . בני דורו של יפת, וכן ההוגים הקראים שפעלו במאה העשירית ובמאה האחת עשרה בעיקר בירושלים, התמקדו בענפי ידע מסוימים, ובכלל זה בפילוסופיה 6 בלימוד שיטתי של לשון המקרא על פי מדע הלשון הכללי ( אבו ( יוסף אלבציר ) , הקראות הקדומה לאור הלכותיו של מישויה אלעכברי", ציון ס ( תשנ"ה ) , עמ' 37 - 67 ; הנ"ל, "שלילת הגולה במשנתם המשיחית של אבלי ציון הקראים", עזרא פליישר, מרדכי ע' פרידמן ויואל קרמר ( עורכים ) , משאת משה, ירושלים : מוסד ביאליק, 1998 , עמ' 56 - 81 ; חגי בן-שמאי, "קינה על ציון וירושלים : בשולי ספר אבוד לחכם הקראי ישועה בן יהודה", עזרא פליישר, מרדכי ע' פרידמן ויואל קרמר ( עורכים ) , משאת משה, ירושלים : מוסד ביאליק, 1998 , עמ' 93 - 102 . 3 לסקירות כלליות על מחשבתם הדתית ועל יצירתם הספרותית העשירה של קראי ירושלים בתקופה זו ראו יורם ארדר, אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן : לתולדות חלופה ליהדות הרבנית, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ד ; חגי בן-שמאי, "היצירה הפייטנית וסדרי הקינות של אבלי ציון הקראים : המסגרת והתכנים", שולמית אליצור ( עורכת ) , כנסת עזרא : ספרות וחיים בבית הכנסת, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, 1994 , עמ' 191 - 234 . על יצירתם הספציפית בתחומי הלשון, הפרשנות, הפילוסופיה וההלכה ראו עוד להלן ובמבחר סקירות אצל פוליאק, יהדות קראית ( לעיל הערה 1 ) . 4 לרקע היסטורי על קראי ארץ ישראל וירושלים במאה העשירית ובמאה האחת עשרה ראו חגי בן-שמאי, "שרידי פירוש דניאל לדניאל אלקומסי כמקור היסטורי לתולדות ארץ ישראל", שלם ג ( תשמ"א ) , עמ' 307 - 295 ; הנ"ל, "הקראים", יהושע פראוור ( עורך ) , ספר ירושלים : התקופה המוסלמית הקדומה, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז, עמ' 163 - 178 ; הנ"ל, "מידע חדש על מקומה של שכונת הקראים בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה", שלם ו ( תשנ"ב ) , עמ' 305 - 313 ; הנ"ל, "לתולדות השכונה הקראית בירושלים", קתדרה 70 ( תשנ"ד ) , עמ' 59 - 74 ; Shelomo D . Goitein, “Jewish Society and Institutions Under Islam”, Journal of World History 11 ( 1968 ) , pp . 170 - 184 ; משה גיל, "שכונות היהודים בירושלים בתקופת הכיבוש המוסלמי הראשונה ( 638 - 1099 לספירה ) ", שלם ב ( תשל"ו ) , עמ' 19 - 40 ; הנ"ל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה ( 634 - 1099 ) , א, תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ג, עמ' 505 - 508 , 632 - 660 ; הנ"ל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, א, תל אביב : מוסד ביאליק, 1997 , עמ' 257 - 265 ; הנ"ל, "השכונה הקראית בירושלים לאור הפרשנות הקראית על תחום שבת", שלם ז ( תשס"ב ) , עמ' 1 - 14 ; חיים ה' בן-ששון, "דמותה של עדת 'השושנים' הקראית בירושלים", שלם ב ( תשל"ו ) , עמ' 1 - 18 ; Daniel Frank, “The Shoshanim of Tenth - Century Jerusalem : Karaite Exegesis, Prayer, and Communal Identity”, Ibid ( ed . ) , The Jews of Islam : Community, Society and Identity , Leiden, New York and Koeln : Brill, 1995, pp . 199 - 245 5 בית הלימוד של אבן נוח מתואר בכרוניקה קראית מהמאה החמש עשרה שכתב דוד בן סעדאל אבן אל- היתי, הידועה בשם "הכרוניקה של אל-היתי", ראו George Margoliouth, “Ibn al - Hītī’s Arabic Chronicle of Karaite Doctors”, JQR 9 ( 1897 ) , pp . 433 - 434, 439 - 440 ; Leon Nemoy, AKaraite Anthology : Excerpts from the Early Literature , New Haven : Yale University Press 1952, pp . 232 - 233 . על אבן נוח ושאר החכמים שפעלו בבית לימוד זה ראו גיל, ארץ ישראל, שם, עמ' 789 , 810 - 811 , 819 ; Jacob Mann, Texts and Studies in Jewish History and Literature , II, Karaitica, Philadelphia : Hebrew College Press, 1935, pp . 29 - 31, 46 - 49 6 ליתר דיוק ביישומה של הפילוסופיה על כתבי הקודש כחלק מענף התאולוגיה ( "כלאם" ) ראו - Haggai Ben
|
|