|
|
עמוד:12
12 | נדודי מחשבות ונתנהג במצבים שונים, תוך קישור בין איך שחשבנו, הרגשנו והתנהגנו במצבים דומים בעבר לבין איך שנעשה זאת עכשיו ובעתיד . אותו הדבר נכון באשר לאופן שבו אנו מגבשים את הערכותינו לגבי אחרים . אסוציאציות הן אבני הבניין של רוב הפעולות המנטליות . בעיקרו של דבר, זוהי הסיבה שבגללה פעילות הנדידה של רשת ברירת המחדל עוסקת בחלקה הגדול בחשיבה על העבר ועל העתיד ומרחיקה אותנו מההווה . אנחנו מחפשים בזיכרון אסוציאציות שיעזרו לנו לפרש את המתרחש בחיינו ואת מה שאולי יקרה . אנו שוקדים על כל מיני תחזיות . למעשה, ככל שהמשכתי לחקור על מה אנשים חושבים כאשר רשת ברירת המחדל שלהם פעילה, מצאתי שהם יוצרים לעתים קרובות תרחישים מפורטים של אירועים עתידיים, כמו סרטים קטנים על איך שמצבים בחייהם עומדים להתפתח . אין פלא אפוא שרשת ברירת המחדל דורשת כל כך הרבה מהאנרגיה המנטלית שלנו . אחרי הכול, היכולת לפרש מצבים, לקבוע מי אנחנו, להבין אחרים כמיטב יכולתנו ולצפות כיצד הדברים יתפתחו — חיונית לנו להתנהלות בחיים . הבעיה היא שנהיינו עסוקים כל כך בהתחשבות בעבר ובחיזוי העתיד, ותלויים כל כך בהסתמכות על אסוציאציות שיצרנו בעבר, עד שרוב הזמן אנו מנותקים ממה שקורה בפועל . לא זו בלבד שהדבר פוגע בריכוז שלנו, אלא הוא גם מוביל לכל מיני פרשנויות מוטעות שמקשות עלינו, למשל כשאנחנו חושבים בטעות שמישהו אינו אמין כי הוא מזכיר לנו מישהו אחר שלא היה אמין . לחלופין, אנחנו עשויים לחוות חרדה מיותרת מפני פיטורים, כיוון שהבוס מתנהג באופן שאנחנו מקשרים, בטעות, עם חוסר שביעות רצון מאיתנו . עיסוק יתר בעבר ובעתיד גם גורם לנו לאבד חלק מיכולתנו לקלוט דברים חדשים . בשל הנטייה המודגשת שלנו לראות את האסוציאציות הצפויות, אנו מתעלמים מקשרים בלתי צפויים, ובכך מצמצמים את הגילויים החדשים ואת היצירתיות . ככל שהעמקתי במחקר על רשת ברירת המחדל ועל נדודי
|
|