|
|
עמוד:14
14 דוח מחקר למחקר הנוכחי, והתמקדו באמידה של מידת המוביליות בהשוואה בינלאומית ובפילוח לפי מוצא ומאפיינים אחרים . מחקרים אלו מצאו כי רמת המוביליות בישראל אינה גבוהה, ואף מציבה את ישראל בין האמצע לתחתית ההתפלגות של המדינות המפותחות . ממחקרים אלה עולה כי רמת ההכנסה של אנשים בישראל תלויה בהכנסת הוריהם במידה רבה יותר מאשר במדינות מפותחות רבות ( בץ וקריל, 2022 ; גורדון, פלוג וקנת פורטל, 2022 ; הלר, 2020 ) . כלל המחקרים מתעדים שונוּת רבה בין קבוצות האוכלוסייה בישראל . מספר מחקרים מצאו כי יוצאי ברית המועצות נהנים ממוביליות מוגברת כלפי מעלה, בעוד ערבים ויוצאי אתיופיה חווים מוביליות פחותה כלפי מעלה ( אלוני וקריל, 2017 ; גורדון, פלוג וקנת פורטל, 2022 ) . לעומת זאת, האוכלוסייה החרדית, בכלל זה החלקים בה המשתתפים בשוק העבודה, מאופיינת במוביליות כלפי מטה ( אלוני וקריל, 2017 ; גורדון, פלוג וקנת פורטל, 2022 ; הלר, 2020 ) . ביחס ליתר האוכלוסייה, המחקרים מלמדים על צמצום הפערים לאורך הדורות בקרב יוצאי אירופה ואמריקה, ותיקים בישראל ויוצאי אסיה ואפריקה ( אלוני וקריל, 2017 ; גורדון, פלוג וקנת פורטל, 2022 ) . מגמות אלה הביאו לכך שמידת האי-שוויון בין קבוצות האוכלוסייה, למעט החרדים, הצטמצמה מאוד בין דור ההורים לדור הצאצאים בשנים האחרונות ( גורדון, פלוג וקנת פורטל, 2022 ) . עם זאת, נראה כי ישנה התכנסות לעבר מצב יציב ) steady state ( , ושהפער הנוכחי בהכנסות בין הקבוצות בדור הצעיר בשוק העבודה אינו צפוי להצטמצם עוד ( אם לא יהיה שינוי נוסף במידת המוביליות הבין-דורית ) ( בץ וגבע, 2022 ) . מאפיינים אחרים שנמצאו מתואמים עם מוביליות בין-דורית הם ותק המשפחה בארץ, ההשכלה ומקום המגורים ( גורדון, פלוג וקנת פורטל, 2022 ; הלר, 2020 ) . בפרט, רמת המוביליות הבין-דורית משתנה באופן ניכר בין יישובים ואזורים שונים . בץ וקריל ( 2022 ) מצאו כי מוביליות בישראל מתואמת באופן חיובי וחזק יחסית עם רמת הפריפריאליות והמדד החברתי-כלכלי של יישובים, ושביישובים שבהם רמת המוביליות גבוהה ההון החברתי גבוה יחסית . אלוני ואביבי ( 2025 Aloni & Avivi, ) הראו שמקום המגורים אינו רק
|

|