|
|
עמוד:12
12 דוח מחקר כשל זה מחייב בחינה של הקצאת המשאבים ותוכניות הלימודים בתוך הזרם הממלכתי-דתי והבנת ההשפעות שלהן על הטיפול בתלמידים מרקע כלכלי חלש . על רקע פערי התקצוב לטובת זרם החינוך הממלכתי-דתי, ברור כי הפער בין תלמידי החינוך הממלכתי-דתי לבין החינוך הממלכתי אינו נובע מהקצאת משאבים בין זרמי החינוך, אלא כנראה מאופן ניצול המשאבים על ידם . ( 3 ) היעדר רצף תעסוקתי בקרב הנשארים מאחור קשור ישירות לשני תחומי מדיניות : מערכת הרווחה והכשרות עובדים . מצד אחד, פרקי זמן חוזרים ונשנים של אי-תעסוקה עלולים להצביע על נדיבות רבה מדי של מערכת הרווחה . למשל — אם יחס התחלופה בין שכר לביטוח אבטלה גבוה מדי ( כתלות גם בתנאים לקבלת דמי אבטלה ) , ייתכן שעובדים בשכר נמוך אינם מתומרצים לעבוד באופן רציף . מצד שני, ייתכן שהפער נובע מהיעדר הזדמנויות תעסוקה ומאי-התאמה של כישורי הנשארים מאחור לצורכי המעסיקים . הפריון הנמוך של הנשארים מאחור עשוי ללמד על היעדר כלים רלוונטיים בעת הכניסה לשוק העבודה . בפועל, הנתונים מעלים בבירור שהבעיה בישראל אינה נדיבות יתר של מערכת התמיכות . ראשית, תשלומי הקצבה למובטל כאחוז מהשכר נמוכים בהשוואה לממוצע מדינות OECD-ה ( בנק ישראל, 2019 ) . יותר מכך, תנאי תקופת האכשרה מגבילים מאוד את היכולת לבצע תביעות חוזרות לדמי אבטלה, במיוחד לעובדים מתחת לגיל 40 ( טווח גילים החופף לאוכלוסיית הפרטים שנבחנה במחקר ) . על כן, נראה שהבעיה נעוצה בכלים הניתנים לעובדים לאחר הכניסה לשוק . בישראל, במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, כמעט שלא מיושמת מדיניות פעילה בשוק העבודה ( Active Labor Market Policy ) , כגון הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות ( בנק ישראל, 2017 ) . לכן אנו מציעים להקצות משאבים נוספים לטובת הכשרת עובדים ולהפעיל תמריצים ( כולל סבסוד ) לפי פרמטרים חברתיים-כלכליים ( כדוגמת, מדד הטיפוח של משרד החינוך או המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס ) , כך שיסייעו לפרטים מרקע חלש לשפר את מעמדם בשוק העבודה .
|
|