|
|
עמוד:11
הנשארים מאחור : מוביליות בין – דורית ומלכודת העוני בישראל 11 מבקר המדינה ( 2023 ) מצא כי תוכניות משרד החינוך לתקצוב דיפרנציאלי ביסודי ובחטיבת הביניים אינן מגדילות את ההשקעה בתלמידים מרקע חלש באופן אפקטיבי, וספק אם המדיניות המונהגת כיום מאפשרת צמצום מהותי בפערים החינוכיים בין תלמידים מרקעים שונים . 2 יתרה מזו, אין כיום תוכנית לצמצום פערים בין תלמידי תיכון על רקע מאפיינים חברתיים- כלכליים . כמו כן, יש לבחון שיפורים במדד הטיפוח כדי שיהיה אפקטיבי יותר בזיהוי תלמידים שנדרשים לסיוע על בסיס המאפיינים החברתיים-כלכליים שלהם . 3 מסקנתנו דומה לעולה מניתוח זה . על כן, אנו ממליצים להגדיל את המשאבים המחולקים לפי הקצאה דיפרנציאלית, להגביר את הדיפרנציאליות ( בהתאם למדד הטיפוח ) ולהנהיג שיפורים במדד . כמו כן, אנו ממליצים ליישם תוכניות לתקצוב דיפרנציאלי בתיכון על רקע חברתי-כלכלי של התלמידים, שיסייעו לצמצם את הפערים הנוצרים . צעדים אלה יאפשרו השקעה רבה יותר בתלמידים הנתונים בסיכון הגדול ביותר להישאר מאחור . ( 2 ) ממצא מרכזי העולה מהמחקר הוא הישגיה הדלים של מערכת החינוך הממלכתית-דתית בכל הנוגע למוביליות מעלה של תלמידים מרקע כלכלי חלש , בהשוואה למצבם של תלמידים מרקע כלכלי דומה הלומדים במערכת החינוך הממלכתית . ממצא זה בולט במיוחד על רקע המשאבים העודפים המוקצים לזרם החינוך הממלכתי-דתי, לעומת המשאבים המוקצים לחינוך הממלכתי היהודי והערבי . 4 2 כיום משרד החינוך עושה שימוש בחלק מהתקציבים המיועדים להקצאה דיפרנציאלית למימון תוכניות שונות . למשל, תקצוב שילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים ( מבקר המדינה, 2023 ) . מטרות אלו חשובות וערכיות אך אין הצדקה לפגיעה בתקצוב הדיפרנציאלי כדי לממן אותן . 3 ראו בן דוד הדר ( 2023 ) לדיון על המדד והשיפורים הנדרשים . למשל, השכלת הורים, שהיא מרכיב משמעותי במדד הטיפוח, מסווגת לפי שנות ההשכלה של ההורים . הדבר גורם לכך שהמדד אינו מסווג בתי ספר שבהם אבות חרדים רבים ככאלה המצריכים סיוע על בסיס המאפיינים החברתיים – כלכליים ( מבקר המדינה, ,2023 עמ' 1333 ) . 4 לאורך זמן התקציב לתלמיד בחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי – דתי היה הגבוה ביותר, ובחינוך הממלכתי הערבי — הנמוך ביותר ( בלס ובלייך, 2024 ) ; גם ביסודי התקצוב הממוצע לכיתה ולתלמיד בחינוך הממלכתי – דתי הוא הגבוה ביותר, ובחינוך הממלכתי העברי הוא הנמוך ביותר ( בלס ובלייך, 2025 ) . מקור העודפים נובע הן משיטת התקצוב של משרד החינוך ( ראו בלס ובלייך, 2024 ; 2025 ) והן מהכרעות פוליטיות ( דוד ופלוג, 2023 ) .
|
|