|
|
עמוד:9
מקבוצות אלה במערכת החינוך ולא בעקבות החלטות שהתקבלו מאוחר יותר בחיים ( למשל, מסלול לימודים ומקצוע ) . ( 5 ) קיים פער משמעותי בין בוגרי ובוגרות החינוך הממלכתי לבין בוגרי ובוגרות החינוך הממלכתי-דתי מרקע כלכלי חלש בסיכויים להישאר מאחור . לנשים שלמדו בחינוך הממלכתי-דתי סיכויים גבוהים פי 2 . 1 להישאר מאחור ביחס לבוגרות החינוך הממלכתי, ובקרב גברים, הסיכוי להישאר מאחור של גברים מהזרם הממלכתי-דתי עומד על פי 3 . 1 לעומת גברים מהזרם הממלכתי . גם לאחר פיקוח על מאפיינים דמוגרפיים ומאפייני השכלה וחינוך פערים אלו אינם מצטמצמים . יתרה מזו, כאשר משווים בין אנשים שתעודת הבגרות שלהם דומה ( מבחינת מספר יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה ) , הפערים בין בוגרי הזרמים גדלים . ( 6 ) מדד הטיפוח של משרד החינוך הוא כלי אפקטיבי לזיהוי בתי הספר שבהם הסיכוי להישאר מאחור גבוה . 1 עלייה של עשירון במדד הטיפוח מתואמת עם ירידה של 6 נקודות אחוז בסיכוי של פרטים מרקע כלכלי חלש להישאר מאחור ( % 15 מהסיכוי הממוצע בבתי הספר ) , והשונות במדד הטיפוח מסבירה % 37 מהשונות בסיכוי להישאר מאחור . ( 7 ) ברמת היישוב, למשתני הון חברתי, פריפריאליות, שוק עבודה, השכלה והכנסה יש מתאם גבוה עם הישארות מאחור . מצאנו שביישובים הטרוגניים שבהם ילדים וילדות מרקע כלכלי חלש גדלים לצד פרטים עם נסיבות חיים שונות משל עצמם — משכילים, בעלי הכנסה גבוהה ובעלי הון — שיעור הנשארים מאחור נמוך יותר . ( 8 ) תעסוקת הנשארים והנשארות מאחור מאופיינת באי-יציבות הבאה לידי ביטוי במספר היציאות משוק העבודה, בשיעור החודשים מחוץ לתעסוקה, במספר העזיבות של מעסיקים ובזעזועי שכר חודשיים . בקרב פרטים מרקע כלכלי חלש לשיעור התעסוקה ולהכנסה החודשית מעבודה השפעה דומה על הסיכוי להישאר מאחור . 1 מדד הטיפוח הוא כלי שבעזרתו משרד החינוך מדרג בתי ספר ( ותלמידים ) בהתאם לרמת יכולתם לעמוד במטלות לימודיות וחינוכיות, על סמך נתוני הרקע החברתיים – כלכליים שלהם . בתי הספר מחולקים לעשירוני טיפוח, ועשירון 1 מצביע על מצב חברתי – כלכלי החלש ביותר . בנוסף, המדד הוא כלי מרכזי של המשרד לשם קביעת תקצוב בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ( איילון ואח', 2019 ) . משום שציוני בתי הספר לא עמדו לרשותנו, במחקר זה חישבנו קירוב לפי הנוסחה המפורסמת . הנשארים מאחור : מוביליות בין – דורית ומלכודת העוני בישראל 9
|
|