|
|
עמוד:8
ההון האנושי הממוצעת גבוהות נרשמת מוביליות בין-דורית גבוהה יותר בקרב אנשים מרקע כלכלי חלש . נוסף על כך, תעשיית ההיי-טק בישראל היא ערוץ מרכזי למוביליות : עובדים שגדלו ברבעון ההכנסות התחתון והשתלבו בענף נהנים מסיכויים גבוהים פי 4 להגיע לרבעון העליון . בעוד מרבית המחקרים — בישראל ובעולם — מתמקדים במוביליות כלפי מעלה של אנשים מרקע חלש, מחקר זה מבקש להפנות את הזרקור לעבר הנשארים מאחור : מי שאינם מצליחים לשפר את מעמדם הכלכלי . מטרתנו היא לזהות את המאפיינים השיטתיים של קבוצה זו ולשאול : מהם המאפיינים של הנשארים מאחור ? באיזו סביבה הם גדלים, איזה חינוך הם קיבלו, ומהם דפוסי התעסוקה שלהם ? להלן עיקר הממצאים : ( 1 ) בישראל % 5 . 37 מהאנשים שהוריהם השתייכו לרבעון ההכנסה התחתון משתייכים בבגרותם לרבעון ההכנסה התחתון ( "הנשארים מאחור" ) . נתון זה גבוה ביחס למדינות מפותחות אחרות, והוא מציב את ישראל קרוב לארצות הברית — המדינה המפותחת שבה מתקיימת האי-מוביליות הכלכלית החמורה ביותר של אנשים מרקע כלכלי חלש . ( 2 ) בסיכון להישאר מאחור קיימים פערים גדולים בין חרדים, ערבים ויהודים לא-חרדים ; עם זאת, גם בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית ישנה שונות גדולה בין קבוצות מוצא בסיכוי של אנשים להישאר מאחור . בקרב יהודים לא-חרדים, הסיכויים של אשכנזים להישאר מאחור נמוכים ב- % 19 לעומת הסיכויים של בעלי מוצא מעורב, והסיכויים של מזרחים ויוצאי ברית המועצות לשעבר גבוהים בכ- % 10 מהסיכויים של בעלי מוצא מעורב . ( 3 ) חלק ניכר מהפערים בין הקבוצות בסיכון להישאר מאחור מוסברים על ידי רמת ההשכלה . בקרב יהודים לא-חרדים רמת ההשכלה מאפשרת להסביר את מלוא הפער בין קבוצות המוצא . כמו כן, ביחס ליהודים לא-חרדים ( ממוצא אשכנזי ) ניתן להסביר באמצעות ההבדלים ברמת ההשכלה % 60 מהפער לעומת ערבים נוצרים, % 51 מהפער לעומת ערבים מוסלמים, ו- % 52 מהפער לעומת חרדים . ( 4 ) את הפערים בסיכויים להישאר מאחור הקשורים לרמת ההשכלה ניתן לחזות כבר לפי ביצועי התלמידים בתיכון . כך, ייתכן שהפערים בין הקבוצות הקשורים לרמת ההשכלה נקבעים כבר במהלך היותם של תלמידות ותלמידים דוח מחקר 8
|
|