|
|
עמוד:6
6 אולם, סיפורה של פולין אינו מסתיים כאן . בשלהי 2023 נבחרה שם ממשלה חדשה, שהתחייבה להחזיר על כנם את כללי המשחק הדמוקרטיים . עם זאת, מוסדות מרכזיים ( בדגש על נשיא המדינה, בית הדין לחוקה, ערוצי תקשורת מרכזיים ) עדיין מצויים בשליטת תומכי השלטון הקודם, ונוסף על כך, לשלטון הנוכחי יש רוב דחוק בלבד בפרלמנט, המורכב מקואליציה מפולגת . במצב זה, השלטון החדש נתקל בקשיים לא מבוטלים להחזיר את הגלגל לאחור, ולעיתים נדרש לפתרונות יצירתיים שיכולתם לתקן מוגבלת . נשוב ונדגיש כי מצב הדמוקרטיה בפולין ובהונגריה אינו זהה . עם זאת, סקירה זו מתמקדת בשלבי ההתנעה של נסיגה דמוקרטית, בעיקר בהקשר של המהלכים לשינוי המשטר שקשה להסיג לאחור בדיעבד . לכן, למרות השוני ביניהן, פולין והונגריה רלוונטיות לסקירה זו . סיבה נוספת שבגינה בחרנו להשוות את ישראל לפולין ולהונגריה היא היותן דוגמה לשני כיוונים שבהם נסיגה דמוקרטית יכולה להתקדם : נתיב ההידרדרות אל מחוץ למשפחת הדמוקרטיות, כפי שהתרחש בהונגריה הנחשבת היום אוטוקרטיה ; או נתיב חילופי שלטון, כפי שהתרחש בפולין ב- 2023 . בהקשר הזה נציין כי קיימים, כמובן, קווי שוני בין ישראל לבין פולין והונגריה . לדוגמה, אחד משומרי הסף המרכזיים על הדמוקרטיה בפולין ובהונגריה הוא האיחוד האירופי . שתי המדינות כפופות לדין האירופי ולערכאות המשפטיות שלו, ועל כן נתונות לפיקוח משפטי חיצוני ( על-מדינתי ) . נוסף על כך, הן נתונות לסנקציות של האיחוד, ואכן בתקופת הקורונה הוקפאו כספי תמיכה בהונגריה ובפולין בתגובה למהלכים להחלשת הדמוקרטיה . 22 בישראל, לעומת זאת, אין מנגנון מפקח שכזה . העמדת המתרחש בישראל למול פולין והונגריה מאפשרת לגבש תובנות באשר לדרכים השונות שמדינות עושות בדרך אל ״הקו האדום״ של הדמוקרטיה . למעשה, השוואה זו מסייעת להראות שבמקרים רבים דמוקרטיה אינה קורסת בבת אחת אל מתחת לקו האדום, אלא מדובר בתהליך ארוך טווח שבו הדמוקרטיה מיתדקקת, מצטמצמת וגוועת לאיטה . בטבלה שלהלן מופיעה השוואה בין המהלכים המרכזיים שקידמו השלטונות בפולין ובהונגריה לפגיעה בדמוקרטיה, לבין מהלכים דומים שקידמה ( ועדיין מקדמת ) הקואליציה בישראל מהשבעת הכנסת ה- 25 . הקטגוריות שבחרנו להתמקד בהן מבטאות מרכיבי ליבה מקובלים של דמוקרטיה : פגיעה בערכים דמוקרטיים ( בדגש על ערך הבחירות החופשיות וההוגנות ) , פגיעה במוסדות דמוקרטיים ( כגון מערכת המשפט, השירות הציבורי והתקשורת ) , ופגיעה בזכויות יסוד ( כגון הזכות לשוויון וחופש הביטוי ) . 23 למען הזהירות בחרנו להתמקד במהלכים ממוסדים, בדגש על הליכי חקיקה, מינויים ותוכניות מדיניות, ולא באירועים בעלי אופי הצהרתי יותר, כמו התבטאויות ותרבות פוליטית קלוקלת, חשדות 24 התמקדנו אפוא באירועים החמורים ביותר, שלגישתנו מעידיםלשחיתות ואיום בפיטורים . על כוונות השלטון במאמציו להחלשת הדמוקרטיה . כמו כן, המהלכים המתוארים בטבלה, אם יבשילו, הם המהלכים שתיקונם יהיה המורכב ביותר, שכן בהיותם שינויים מוסדיים, הם ימשיכו ללוות את משטרנו גם אם יתחלף השלטון בעתיד . [ 22 ] אומנם ישראל – ככל מדינה – חשופה גם לביקורת בינלאומית, לצעדים בילטרליים ולתגובות אחרות – כמו הורדת דירוג האשראי, אך היא אינה חברה בארגון על- לאומי בעל כוח כופה כמו האיחוד האירופי . להרחבה ראו עמיחי כהן פסקת ההתגברות : איזונים ובלמים של המוסדות הפוליטיים ומערכת המשפט 20 ( 2018 ) . [ 23 ] ) 2024 v - Dem , Codebook ( March [ 24 ] אם כי ברור שגם מהלכים אלו מדרדרים את הדמוקרטיה, וניתן אף לראות בהם מאפיין נוסף של נסיגה דמוקרטית .
|
|