|
|
עמוד:4
4 של הדמוקרטיה השלטון נוטה להפעיל כלים מעודנים יותר . טקטיקה זו מאפשרת לשלטון לשמר ארשת דמוקרטית ולמנוע ( או לפחות לשכך ) ביקורת מבית ומחוץ . יתרה מכך, ממד הזמן משפיע גם על תוצאת המהלכים : קריסה של הדמוקרטיה נוטה להוביל למשטר אוטוריטרי, ואילו שחיקה איטית ומדודה של הדמוקרטיה מולידה במקרים רבים משטר היברידי – שיש בו מאפיינים של משטר דמוקרטי ושל משטר אוטוריטרי גם יחד . בהקשר הזה, גינסבורג והאק מדגישים כי במקרים רבים של שחיקה של הדמוקרטיה קשה לזהות פעולה או החלטה אחת המובילה לקריסת הסדר הדמוקרטי, וזו עשויה לכלול הידרדרות של מוסדות דמוקרטיים למצב ״פלואידי ולא מוגדר״ . 12 מאפיין נוסף הבולט במחקר הוא הכסות החוקית והדמוקרטית הניתנת למהלכי הנסיגה הדמוקרטית, בשני אופנים . ראשית, הממשל המוביל את תהליך הנסיגה הדמוקרטית עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות, והוא משתמש במנדט הדמוקרטי שניתן לו כדי להצדיק עריכת שינויים מוסדיים . ואכן, במקרים רבים השלטון טוען כי הרפורמות שהוא מקדם משרתות מטרות לגיטימיות, כגון התמודדות עם שחיתות, שיפור הדמוקרטיה והגברת הביטחון הלאומי . 13 שנית, מהלכי השחיקה מקודמים בערוצים חוקיים – בדרך של תיקונים חוקתיים, חוקים ומשאלי עם . כאשר בית המשפט ״נכבש״ על ידי השלטון, נעשה לעיתים שימוש גם בהחלטות המשפטיות של מוסד זה כדי להצדיק את מהלכי השחיקה הדמוקרטית . 14 אף שבדרך כלל, כאמור, המונחים ״נסיגה דמוקרטית״ ו״שחיקה דמוקרטית״ מתארים את 15 חוקרים אחדים מבחינים ביניהם אותו תהליך הדרגתי של פגיעה ממשית בדמוקרטיה, מפורשות . כך, לדוגמה, על פי גמבואה ״שחיקה דמוקרטית״ היא ירידה באיכויות דמוקרטיות המלווה בשינוי כללי המשחק המשטריים, ואילו "נסיגה דמוקרטית" היא תהליך מתוחם 16 הבחנה זו של גמבואה בין המושגים יותר שאינו עולה לכדי שינוי משטרי של ממש . מעלה מסקנה חשובה, המשתקפת גם אצל חוקרים אחרים : לא כל פגיעה במוסדות הדמוקרטיים או במאפיינים דמוקרטיים עולה כדי נסיגה דמוקרטית כפי שהיא מוגדרת לעיל, אלא נדרשת מסה קריטית של צעדים ופגיעה מצטברת ממשית בכמה מאפיינים דמוקרטיים . נוסף על כך, ההבחנה של גמבואה – אף שאינה משקפת את השימוש המחקרי הרווח במונחים – מסייעת לחדד נקודה נוספת הנוגעת לשאלה אם שחיקה דמוקרטית דורשת שינוי משטרי ממשי בקצה התהליך . בניגוד לגמבואה, העונה לשאלה זו בחיוב, חוקרים רבים הדגישו, כאמור, כי קצהו של תהליך השחיקה הדמוקרטית יכול להיות דווקא ביסוס של משטר היברידי בעל מאפיינים דמוקרטיים ואוטוריטריים גם יחד . . במאמר מוסגר נציין כי גרשווסקי מציע הבחנה אחרת, בין "שחיקה דמוקרטית" ל"דעיכה דמוקרטית" ( Democratic Decay ) . לדבריו, כפי שבטבע שחיקה היא תהליך שבו גוף מושפע מדבר-מה חיצוני ( לדוגמה, שחיקת המים את האבן ) , כך שחיקה דמוקרטית היא תהליך המתחולל בשל השפעה חיצונית על המוסדות הדמוקרטיים, בין שמדובר בהשפעה של מדינות זרות, בין בהשפעה של גופים החיצוניים למוסדות הדמוקרטיים ( אך לא חיצוניים למדינה ) , כמו השפעה של הצבא או של מוסדות דת על אופיים של המוסדות הדמוקרטיים . לעומת זאת, דעיכה דמוקרטית היא תהליך שהמוסדות הדמוקרטיים עצמם מתניעים . לפי גרשווסקי, כדי להבין את המנגנונים המאפשרים את דעיכת הדמוקרטיה [ 12 ] GinSburG & Huq , לעיל ה“ש ,1 בעמ‘ 76 - 77 . [ 13 ] LevitSky & ZibLatt , לעיל ה“ש ,1 בעמ‘ 77 . [ 14 ] Bermeo , לעיל ה“ש ,1 בעמ‘ 10 - 11 . [ 15 ] אפשר למצוא במחקר גם שימוש במונחים נוספים, כגון autocratization, democratic regression, de - democratization, democratic decay, degeneration of democracy . לעיתים מונחים אלו הם מונחים נרדפים לנסיגה דמוקרטית או לשחיקה דמוקרטית, ולעיתים הם משמשים לתיאור תופעות בעלות מאפיינים אחרים במקצת . להרחבה ראו Aurel Croissant & Jefrey Haynes, Democratic Regression in Asia : Introduction , 28 ( 1 ) DemocratiZation 1, 4 - 5 ( 2021 ) ; c raiGc aLHoun , DiLiPParameSHwar Gaonkar & c HarLeSt ayLor , DeGenerationSoFDemocracy ( Harvard University Press, 2022 ) Gamboa ] 16 [ , לעיל ה“ש 5 .
|
|