|
|
עמוד:10
10 דוח מחקר במסגרת "התוכנית לחברה החרדית בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת ,2022 וניתח את הפוליטיקה והמינהל ברשויות החרדיות ( פינקלשטיין, 2022 ) . הספר הזה עסק רק ברשויות שהציבור החרדי בהן הוא רוב מובהק של תושבי הרשות ( רשויות חרדיות ) והרחיב בעיקר בדפוסי ההתנהלות של הרשויות, ואילו המחקר שלפנינו עוסק בכל הרשויות המקומיות בישראל, אך מצומצם לדפוסי הפוליטיקה החרדית המשתקפים בבחירות, ואינו מרחיב בעניין התנהלות הרשויות עצמן . העיסוק הציבורי והתקשורתי בחרדים בבחירות לרשויות המקומיות מתמקד בהתמודדויות על תפקיד ראש הרשות : ברשויות חרדיות העיסוק הוא במאבקים בין המועמדים החרדים עצמם, וברשויות לא-חרדיות — במאבק בין מועמדים שהחרדים תומכים בהם לבין מועמדים שהחרדים אינן תומכים בהם . בשל ניצחונות של מועמדים חרדים בכמה רשויות מעורבות ( בית שמש וצפת ) , וניצחונות של מועמדים שהחרדים תמכו בהם ( טבריה, ערד ) , המגמה המרכזית בתקשורת לאחר הבחירות הייתה להציג את החרדים בתור המנצחים בבחירות ( ראו למשל אילן, 2024 ; רבינוביץ, 4202א ) . אף שמדובר בזווית חשובה על הבחירות המקומיות, היא זווית חלקית ביותר, משום שהיא מתעלמת לחלוטין מהבחירות למועצה, שבהן קל יותר לבחון את ההצלחה החרדית . ברשויות רבות אין מאבק משמעותי בבחירות לראש הרשות, או שאף שיש מאבק כזה, אי אפשר לשייך את המועמדים במובהק למחנה החרדי או למחנה נגדי . בבחירות למועצה, לעומת זאת, כמעט תמיד ברור אילו רשימות הן חרדיות ואילו לא . לכן, במחקר זו אעסוק לא רק בבחירות לתפקיד ראשי הרשויות, אלא אתמקד בניתוח הבחירות למועצה, בדגש על רשימות שיש להן זיקה ברורה למפלגות החרדיות בזירה הארצית . הנתונים הכמותיים במחקר זה מבוססים ברובם על ניתוח של קבצים שפרסם משרד הפנים לפני הבחירות המקומיות ולאחריהן, וכן על איסוף נתונים על בחירות קודמות ממקורות מגוונים, כגון דוחות מבקר המדינה והפרסומים ברשומות . כמו כן, מקצת הנתונים התקבלו מהרשויות המקומיות בעקבות בקשות לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע . בפרק 1 אציג רקע כללי קצר על הפוליטיקה החרדית המקומית . לאחר מכן אעבור לניתוח כללי של הבחירות : פרק 2 מנתח את שיעורי ההצבעה בבחירות
|
|