|
|
עמוד:8
פעימות 2 8 היה מנוף לטכניקות מוזיקליות מגוונות, שבהן ביטא כל מלחין את תפיסת עולמו האישית והתרבותית ואת רצונו לבקע את דממת המוות של השאול האורפיאית . את המבע הרעיוני והתרבותי של כמה מלחינים ביצירות הקוליות יציגו החוקרים המשתתפים בחוברת מס' 2 של פעימות : מבע רעיוני הנדון בכלי ניתוח תיאורטיים ואנליטיים על ידי חמישה חוקרים ; מבע רעיוני הניתן דרך המבט האישי של שתי זמרות, שכל אחת מהן מציגה תפיסה אידיאית אחר לדרך שירתן ; ומבע רעיוני המלווה את דרך הבימוי, השירה והדימויים החלליים של האופרה האומר כן שכתבו ברטולד ברכט וקורט וייל . שלוש דרכי המבע הללו נחלקות בחוברת לשלושה מדורים : התיאורטי, האישי והדרמטי . מתוך חמשת המאמרים הנמצאים במדור התיאורטי, שניים מהם מאירים את דרכי ההבעה המוזיקליות במסגרת ליטורגית : על הקריאה הליטורגית של יהודי תימן כותב בוריס קליינר . במאמרו פורס קליינר קשת רחבה של מבעים מקצביים המייחדים את קריאת התורה על ידי יהודי תימן . לטענתו, טעמי המקרא מתפרשים על ידי יהודי תימן כמערכת רטורית – קצבית, שהופכת את הבעת הטקסט לדקלום ממוקצב - תופעה מיוחדת במינה . המלחינה אלונה אפשטיין מציגה את הסיפור המודרני שעליו הלחין ליאון שידלובסקי את יצירתו הפסיון המודרני . שידלובסקי שבר את המוסכמה של הטקסטים הליטורגיים המסורתיים וכלל במקומם טקסטים פואטיים של משוררים רומנטיים ומודרניים, בכדי לתת לסבל האנושי ממד אישי ואוניברסלי כאחד . אפשטיין מציגה את האינטראקציה שנוצרת בין הטקסט הפואטי ובין הדימויים הוויזואליים, תוך כדי בחינת שיטת התיווי הגרפי הייחודית של שידלובסקי, שעל פיה יתנו המבצעים פרשנות אישית וחד – פעמית לרעיונותיו המוזיקליים . שלושת המאמרים האחרים דנים ביצירה אחת, פוסט רומנטית - השיר על הארץ מאת גוסטב מאהלר - ובשתי יצירות מודרניות - האופרה Neither ( לא . . . ולא ) שהלחין מורטון פלדמן על פי הטקסט של סמואל בקט, והיצירות הקוליות שהלחין הלמוט לאכנמן . המוזיקולוגית ניצה אברבאיה מאירה את הממד האוטוביוגרפי כיסוד מכונן של מחזור השירים שכתב מאהלר ביצירה השיר על הארץ . את השפה המוזיקלית של מאהלר מאפיינים מוטיבים שהם בעת ובעונה אחת "אבני בניין" מוזיקליות וסמלים אישיים וספרותיים . נוכחותם בולטת גם ביצירותיו בלא טקסט, ועל אחת כמה וכמה ב שיר על הארץ , הנושאת אולי את חותמו האישי ביותר . גולת הכותרת של הסינתזה המוזיקלית – הספרותית – האוטוביוגרפית היא הפרק המסיים, "הפרידה", שבו הרחיק מאהלר לכת בהתערבותו בטקסט הסיני הקדום . המלחין נמרוד סהר מראה במאמרו על האופרה Neither את הדרך שבה המחזאי
|
|