|
|
עמוד:14
14 ארנסט רנאן המפרידות בין שמיים לבין אריים — עבור רנאן שני ה"גזעים" שייכים, בסופו של דבר, לגוש "גזע" לבן אחד . אולם, למרות הסתייגותו, זהירותו ואף שמירת המרחק המופגנת מגובינו, סוג של מהותנות ביולוגית המשיך לרקד מאחורי התזות הלשוניות שלו, ובשורה התחתונה של החיבור די נהיר לקוראים כי מפאת "נחיתותן" של הקבוצות האנושיות שנושאות אותן, השפות השמיות דלות בהשוואה לשפות האריות . הטיעון אף נשנה על עצמו — בעיקר משום לשונן הרזה, קבוצות אלו לוקות בחשיבתן המופשטת ומתקשות לחבר מיתולוגיות מורכבות או פיוט נשגב . הנחות אלה, המקבעות את הנחיתות האימננטית של המזרח, ימשיכו להדהד ביצירתו של רנאן עוד שנים רבות . הלבוש ה"מדעי", שעמו ערסל המלומד הרציני את החלוקה הפילולוגית בין השמיוּת וההינדו – אירופיוּת, העצים וקיבע בחוגים רחבים את ההפרדה הביולוגית הפופולרית בין שמיים ואריים אשר הלכה ונפוצה באותה עת . על רקע נסיקתה התעשייתית של אירופה, גידול הפערים הכלכליים בינה לבין שאר העולם והאקלים הרוחני, שבו המדעים ההתפתחותיים כגון הזואולוגיה הוכתרו כמודלי חיקוי במדעי הרוח, הפכו
|
|