|
|
עמוד:13
מבוא - אחרי 1967 : כנענימ, צלבנימ, משיחימ ? 13 על ילידיות ולא על המשכיות תרבותית . הערך המוסף היהודי של מדינת ישראל , כך לפי " הכנענים החדשים " מצד שמאל , איננו מהווה יותר עיקרון מחייב . מה שקובע מעתה הוא הזיקה האזרחית בין התושב למדינתו , בין הסובייקט לריבונות פוליטית . זוהי ללא ספק נקודת מפנה דרמטית ביחס כלפי מדינת הלאום של העם היהודי , שבו הצו הטריטוריאלי בא במקום הערך המוסף היהודי . אם במדינה דו-לאומית מתקיימת ריבונות אחת המכילה שני לאומים , במדינת כל אזרחיה מתקיימים שני מהלכים בו- זמנית : הראשון , אי-אמון במדינה שיש בה שני לאומים . השני , תפיסה שבה היהדות איננה לאום אלא מערך של אידאות . תפיסה זו באה לביטוי בשני אופנים : ברעיון שהביע דניאל בויארין , הרעיון של העם כתעודה , 2 וגם ברעיון של פוסט-ציונים רבים , הגורסים שיהדות היאכטקסט ; פרקטיקה של חיים אישיים , ותו לא . קצה מסקניותה של תפיסה זו עלול להוביל לכנעניות חדשה . דוגמא לכך ניתן למצוא בקריאתו של ההיסטוריון גבריאל פיטרברג , המזוהה עם עמדות פוסט-ציוניות , לספח את השטחים הכבושים ביהודה ושומרון , להחיל את החוק הישראלי על הפלסטינים ולשים קץ למדינת 3 הוא מעדיף שהמהלך יביא למדינה חילונית ודמוקרטיתהלאום היהודית . אחת , אבל אינו בטוח שהדבר יצלח . זהו הד לדרישת הסוציולוג יהודה שנהב להחיל את עקרון " מדינת כל אזרחיה " לא רק בשטחי הקו הירוק אלא גם בכל יהודה ושומרון ולחייב את המשך ההתנחלויות . פיטרברג ושנהב מצטרפים לשורה של אינטלקטואלים פוסט-ציונים הדורשים דה-ציוניזציה של מדינת ישראל והכרת ריבונותה בכל שטחה של ארץ ישראל . גם בקצה השני של המפה ) ואולי נכונה הטענה שקצוות נקשרים ( , מצדדים הוגים , אנשי ציבור ופוליטיקאים ימניים בהענקת אזרחות ישראלית לכל הפלסטינים בגדה , ובסיפוחה לישראל . משה ארנס תומך ב " אופציה שישראל תחיל את החוק על יהודה ושומרון , ותאזרח לתוכה כמיליון וחצי פלסטינים " . הנשיא ראובן ריבלין טען בהיותו חבר כנסת ש " עדיף כי הפלסטינים יהיו אזרחי המדינה , מאשר לחלק את הארץ " . 2 . דניאל ויונתן בויארין , " אין מולדת לישראל : על המקום של היהודים ", תיאוריה וביקורת , 5 ) סתיו 1994 ( : 79 - 104 . 3 . גבריאל פיטרברג , " ספחו כבר את השטחים ", הארץ , 2011 . 10 . 24 .
|
|