|
|
עמוד:12
12 נרחב . באוטוביוגרפיה שלה מאיר מכה על חטא משום שלא הקשיבה לעצמה ושעתה לעצת הגנרלים שלה, המומחים לביטחון לאומי . בנושאים של ביטחון לאומי, נשים ישראליות אולי לא תמיד מודעות להשתקה העצמית שלהן, או שאולי הן רואות בה בחירה להישמע לקולה של הסמכות הגברית . הכבוד שרחשה גולדה מאיר למפקדים החל כבר עם היבחרה לתפקיד ראש הממשלה, כשהחליטה להתמקד בענייני פנים ובמדיניות חוץ ולהותיר את העיסוק בביטחון לגנרלים, הן אלה שפרשו משירות פעיל והן אלה שעדיין כיהנו 2 היו לה יותר מארבע שנים כראשת ממשלה, ממארס בתפקידם . 1969 ועד פרוץ המלחמה באוקטובר 1973 , שבהן יכלה להשתלם בסוגיות של ביטחון לאומי, ובכל זאת היא הרגישה שהנושא מצוי מחוץ לאזור הנוחות שלה כאישה מבוגרת שלא שירתה בצבא . למרות כל ההבדלים בין אוקטובר 1973 לאוקטובר 2023 , ברור שמאפיין בסיסי אחד של החברה הישראלית לא השתנה במידה ניכרת : אתיקת האכפתיות עדיין נתפסת כאתיקה נשית, ועל כן כנחותה בהשוואה לאתיקה הגברית או המיליטריסטית, כלומר שולית או לא רלוונטית כשהדברים אמורים ב״עניינים של גברים״ כמו ביטחון לאומי . בקבינט הביטחוני הנוכחי אין נשים כלל, ומספר הנשים שנבחרו לכנסת מעולם לא עלה על 30 . כמו הביטחון הלאומי, בפועל גם השלטון הוא עניין השמור לגברים . הפטריארכיה אינה מתמצה בהיררכיה בין גברים לנשים אלא מכוננת גם היררכיה גילית . כמוזכר ב״הולדת העונג״, בראש הפירמידה 3 אולי בגלל זה ״הקונספציה״, שזכתהלא ניצב סתם גבר אלא האב . 2 P . Lavah, The Only Woman in the Room : Golda Meir and Her Path to Power ( Princeton, NJ : Princeton University Press, 2022 ) , pp . 212 - 214 C . Gilligan, The Birth of Pleasure : ANew Map of Love ( Vintage, 2003 ) , 3
|
|