|
|
עמוד:10
10 זאת האתיקה שמדריכה אותנו בבואנו לשחרר את הדמוקרטיה מהפטריארכיה . המעבר מ״קול שונה״ ל״קול אנושי״ מסמן אפוא הבהרה חשובה : ״אף על פי שהמגדר ממלא תפקיד מרכזי בסיפור שאני מספרת, אין זה סיפור על מגדר . זהו סיפור אנושי״ . ולאור זאת, המתח המתמיד השורר בחברה הישראלית ובממשל הישראלי בין דמוקרטיה לפטריארכיה מגיע אל מרכז הבמה . אתיקה של אכפתיות היא אתיקה של קול ומערכות יחסים, והיא תנאי מקדים לאהבה ולאזרחות דמוקרטית . קול הוא האלטרנטיבה לאלימות, משום ששוויון קולות מאפשר לפתור סכסוכים דרך מערכות יחסים ולא על ידי שימוש בכוח . בניגוד לדמוקרטיה, המושתתת על ההנחה של שוויון קולות, המבנים הפטריארכליים זקוקים לשילוב של אלימות ושתיקה כדי לשמר את כוחם . כחלק מהסדר הממוגדר של הפטריארכיה, שבה קולו של האב הוא קול המוסר והחוק, אלימות גברית או האיום בהפעלתה היא שמתַחזקת את ההיררכיה המתַעדפת את הגברים ואת כוחם, ושתיקתן של הנשים שומרת על סודותיה . כשמערערים על קולו של האב או על סמכותו, או כשהשתיקה נשברת, נחשף הקונפליקט בין הפטריארכיה לדמוקרטיה, בין אלימות לקול . בשבועות הראשונים אחרי השבעה באוקטובר, גם דיווחי החדשות וגם מקורות אקדמיים העידו על כך שההנהגה הצבאית וכוחות הביטחון בישראל קיבלו אזהרות רבות על כך שחמאס מתכנן לצאת למתקפה מעזה . האזהרות הגיעו מתצפיתניות — נשים צעירות שהוצבו בגבול עזה . קצינת מודיעין כתבה מזכר שמזהיר מפני היערכות למתקפה קרובה . מפעילי בלוני תצפית, רובם גברים צעירים, השמיעו אזהרות דומות . באחדים מהמקרים,
|
|