|
|
עמוד:14
14 | עד הילדים ראיתי מנהלים מתוסכלים, חסרי עצמאות ויכולת לממש את החזון החינוכי שלהם . והבנתי, שיש פה פער אדיר . פער בין הורים שזקוקים למערכת חינוך איכותית, מדינה במשבר שזקוקה לתמונת עתיד ורודה, המבוססת על חינוך מיטבי ויעיל לדור העתיד, מורים מדהימים ואיכותיים שמגיעים מלאי כוח רצון ונחושים להגשים חלום ולסייע לתלמידים לצאת ממערכת החינוך עם מלוא הגשמת הפוטנציאל שלהם — ובין מערכת מיושנת, מגושמת ומפוטמת, שמורכבת ממשרד חינוך ארכאי, ארגוני מורים דורסניים ופוליטיקאים עצלים, ששיפור מערכת החינוך נמצא, ככל הנראה, נמוך בסדר העדיפויות שלהם . הבנתי שיש פער נורא בין הצורך העמוק בחינוך איכותי ובין מערכת כלואה שזקוקה נואשות לניעור ולחירות . היה לי קשה מאוד לשאת את הפער הזה, ואט-אט הרחבתי את משבצת המורה הרגיל שבה הייתי והכנסתי אליה, יחד עם מורים נוספים, את העשייה החברתית . את המאבק . את ההחלטה הנחושה לפחות לנסות לשחרר את המערכת מהכבלים המעמידים אותה במקום, יותר מדי שנים . זה לא קרה ביום אחד . עברתי מאבקים, חשיפות, התארגנויות, הופעות בתקשורת, ישיבות בכנסת, אלפי שיחות עם מורים, הורים ומנהלים . הקמתי יחד עם חבריי את ארגון "מורים מובילים שינוי", למדתי את המערכת מלמטה ואחר כך גם מלמעלה, וגיליתי את המרחק בין ההיגיון של השטח לבין ההיגיון של מקבלי ההחלטות . לפני כשנתיים, לקראת קיץ 2023 , החלטתי שאני חייב הפסקה . בדיוק סיימנו מאבק איתנים בנוגע להסכמי השכר של המורים — מאבק שהשפיע וישפיע על כולנו . הייתי מותש, וכך גם משפחתי, לאחר שנים שבהן עבדתי בבקרים כמורה ובערבים כפעיל חברתי וציבורי . באותן שנים היו הראש, הלב והנפש עסוקים במאבקים מבוקר עד ליל, והרגשתי שהגיע הזמן לעצור רגע . "מורים מובילים שינוי" שהקמתי כבר היה ארגון מוכר, עמד על רגליו בכוחות עצמו, מנה אלפי מורים והמשיך לגדול מיום
|
|