|
|
עמוד:11
11 פתח דבר אהרני היה שייך לדור החלוצים שנולד בגלות והיה שותף פעיל בעיצובה של ההוויה העברית המתחדשת בארץ ישראל . כל חייו חש שהוא שליח של עם ישראל, הנושא על כתפיו את פיתוח מחקר החי הארץ-ישראלי . אבל ספק אם יכול היה לשאת משא זה בלי בני משפחתו הקרובים : בראש ובראשונה רעייתו יהודית, הזואולוגית העברית הראשונה, שנשאה את עול החזון על כתפיה — בגידול הילדים ובגיוס כספים, בליווי בעלה למסעות במדבר הסורי, במעקב ובטיפול בבעלי החיים שגידלו ובשימור הפריטים שניצודו . ילדיו נולדו לתוך הוויה זו והיו חלק ממנה . בנו יוסף היה פרופ׳ לפיסיקה . בתו, ד״ר בת-שבע אהרני, הייתה ממשיכת דרכו המחקרית ועוזרת המחקר שלו . בסופו של דבר, בני משפחת אהרני הם שהניחו את הבסיס לאוספי הזואולוגיה הלאומיים של מדינת ישראל . לכן חיבור זה מוקדש לכל בני משפחת אהרני, שלעיתים שילמו מחיר אישי גבוה ולא זכו להכרה מספקת במפעלם . כפי שעולה מהקדמה זו, אהדתי לישראל אהרני אינה נסתרת, ובוודאי שהדבר עלול, לכאורה, לפגום באובייקטיביות של המחקר, בבחינת “האהבה מקלקלת את השורה״ . אולם בנקודות אחדות בחיבור זה הבעתי את ביקורתי כנגד התנהלותו של אהרני בכל מה שקשור לפעילותו האובססיבית לציד ואיסוף בעלי חיים ( בדומה לחוקרי טבע אחרים בדורו ) , להתנהלות כלכלית חסרת אחריות שפגעה לעיתים בחיי משפחתו, בחוסר הרצון לשיתוף פעולה מלא עם חברי וַעד הלשון בעיצוב המינוח הזואולוגי בשפה העברית המתחדשת, גורם שפגע מאוחר יותר באפשרות שלו להשפיע יותר בתחום זה, ועוד . הבאתי גם דברי ביקורת שהושמעו מפי אחרים על מחקרו הזואולוגי ובעיקר על ספרו “תורת החי״ . הפרקים הראשונים של החטיבה הראשונה של הספר יתמקדו בפעילותו של ישראל אהרני ואחריהם נקדיש פרקים קצרים גם לשאר בני המשפחה . חיבור זה מציג רק את ציוני הדרך העיקריים בפעילותו של אהרני בקצרה ומדגיש בעיקר את המידע החדש שנחשף במחקר זה . לכן חיבור זה אינו יכול להוות תחליף לקריאה של ספרו, “זכרונות זואולוג עברי״, המתובל בסיפורים מרתקים ועסיסיים . השלמה לספרו של אהרני מופיעה בחלק השלישי של חיבורנו, שבו מתפרסמת לראשונה בצורה מדעית המונוגרפיה שכתבה בת-שבע על אביה, המבוססת בחלקה הגדול על הארכיון המשפחתי שנפוץ לכל עבר, ורק מעט ממנו נשאר . במשך שנים מתי מעט הכירו רק את חלקה הראשון של המונוגרפיה, שהודפסה מתוך כתב היד שהיה ברשותו של יוסף אהרני ונמסרה על ידיו לגורם עלום כלשהו . עותק זה, בגרסתו הראשונה, צולם והופץ בקרב מספר מוגבל של אנשים . עותק כזה קיבלתי מידידי, ד״ר עוזי פז, ואותו הכנתי לפרסום . בחודש חשוון תשפ״א היה כל המחקר על משפחת אהרני ( שעבר כבר את כל תהליכי השיפוט המדעי ) מוכן להגשה להוצאה לאור, אך ברגע האחרון נאלצתי להקפיא את כל התהליך . היה זה בעקבות גילוי כל המונוגרפיה המעודכנת של בת-שבע אהרני שמצא פרופ׳ יוסי לשם במסגרת סידור תיק אהרני שהיה בביתו שנים רבות ונשתכח ממנו . בִּן רגע נוספו למחקר שלי עוד כ- 350 עמודי טקסט . בדיקה מעמיקה הראתה שלחלק הראשון של החיבור יש שני נוסחים עם מספרי עמודים . בהקדמה לכתב היד סקרתי את החיבור ואת הדרך שבחרתי בההדרתו ; כאן תוצג
|
|