|
|
עמוד:10
10 משפחת אהרֹני — חלוצי המחקר הזואולוגי הארץ-ישראלי לאגדה חיה, דמות מוזרה, אבל מוערכת בעיני דורו, שאהדה את הדרך שבה בחר להעמיק את הקשר של העם לארצו . חזונו הגדול של אהרני היה להקים מוזיאון לטבע הארץ, כפי שהיה מקובל באירופה, כאמצעי מחקר ולימוד . באמצעותו ביקש להנחיל את ידיעת החי למורים, לתלמידים ולכל שכבות אוכלוסיית הארץ . היה זה מפעל לאומי של אדם אחד, כמעט ללא כל תמיכה ממסדית, שרתם לצורך כך את כל בני משפחתו וממונו מתוך אמונה בצדקת הדרך . ביתם הפרטי הקטן שימש כמעון לגידול ילדיהם וגם כמעבדה, מוזיאון ופינת חי . הוא הקדיש את כל חייו למפעל זה והצליח לקדם את מטרותיו באמצעות תכונות האופי שלו : מוטיבציה גבוהה בשילוב מסירות מוחלטת למשימה, משוגע לדבר, שלא הניח לצד החומרי ולקשיים הנראים לעין להרתיע אותו . הוא היה אוטודידקט, עתיר כשרונות ובעל יכולות מחקריות גדולות, שזכה להכרה מלאה בעולם המחקר בארץ ובחוץ-לארץ, מבלי שלמעשה נשא בתואר של דוקטור או פרופסור — תואר שקיבל באופן בלתי רשמי מההערכה שזכה לה בציבור . גורם נוסף שאהרני הזכירו פעמים רבות שסייע לו הוא “סיעתא דשמיא״ . למרות שנטש את חיי הדת ולא שמר מצוות, היה אהרני יהודי גאה ונותר חדור אמונה בקב״ה . לאורך כל חייו, כפי שהוא העיד בזכרונותיו ובדברים שנרשמו על ידי בתו, הוא האמין בהשגחה אלוהית שחילצה אותו מצרותיו . בעתות צרה התפלל וביקש רחמים גם בזכות אבותיו הצדיקים . תמיד הזכיר את כור מחצבתו, כילד בחור ישיבה וכבן למשפחת רבנים . בכל מה שהיה קשור לעניינים המקצועיים, במחקר ובלשון העברית הוא היה קנאי ונלחם בתקיפות על עמדותיו . יחד עם זאת, במישור האישי הוא הקפיד להיוותר א-פוליטי ולרתום את כל הכוחות למען המשימה הלאומית המשותפת . כך היה מיודד ומקובל על אישים מכל המפלגות הציוניות השונות, מהם הרוויזיוניסטים, אנשי תנועת העבודה וחוג “ברית שלום״ . כולם ראו בו חלוץ ואיש חזון יחיד ומיוחד . ההערכה הרבה אליו הייתה בשל תרומתו הגדולה לגאולת ישראל, לכתו בקרקע כמעט בתולה והיותו חלוץ עברי בתחומים רבים, בשל תרומותיו למחקר החי הארץ-ישראלי ותגליותיו הזואולוגיות, בחינוך ובהוראת החי, בכתיבת ספרי לימוד למורים ולתלמידים, בתרומתו להגנת הצומח ולחקלאות, בהדברה ביולוגית, בקביעת שמות עבריים לבעלי החיים בלשון העברית המתחדשת, ועוד . הוא היה בין מייסדי המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית וחוקריו המובילים של טבע ארץ ישראל בראשיתו . הוא משקף במידה רבה את המעבר שהתרחש בתחילת המאה העשרים מהנטורליזם, שהתמקד בתצפיות שדה, אל הביולוגיה המעבדתית . אהרני הוא דוגמה ומופת לחוקר טבע שלא היה ספון במעבדתו, אלא רכש את פרי לימודיו באין ספור מסעות לצורך צפייה ואיסוף בעלי חיים בבתי גידולם ובתשאול אינפורמנטים אותנטיים בכל אתר ואתר בכל המרחב של המזרח הקרוב, לעיתים תחת סיכון, ובמקומות שכמעט אינם נגישים גם בימינו . הוא העיד על עצמו שראה תשעים וחמישה אחוז מכלל בעלי החיים שהוא מתארם, חיים או מתים, ובדק באופן מעשי את האנטומיה של כל אלפי פריטי בעלי החיים ששימשו לצורך תצוגות בארץ ובעולם .
|
|